תמיד הייתי הילד עם היציאות המפגרות שמצחיקות את כל הכיתה וכולם גם אומרים עליי שאני הכי מצחיק בכיתה אבל הם לא יודעים שאני חוזר הביתה אני מרגיש עצוב ואני רק חושב על ההורים הגרושים והילדה שהתאהבתי בה ועל העומס שאני מרגיש בלימודים. עכשיו לא סיפרתי לאף חבר על ההורים ועל הילדה ואני גם לא יודע איך יקחו אותי ברצינות ואני לא יודע איך בכלל לפתח שיחה רצינית על זה. אני הילד שלא מראה רגשות, רק יציאות סרקסטיות ועוקצניות ובדיחות מצחיקות. הייתי רוצה שיראו בי משהו מעבר.
לדוגמא איך שאני מתבטא כאן ממש לא דומה לאני שבסביבת החברים. באמת שכבר נמאס לי ,אני מרגיש זין ושאני חוזר הביתה אני פשוט נשכב על המיטה עם האוזניות ומרגיש עצוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות