אז ככה אני בכיתה י׳ בתיכון . השנה קרה דבר שבחיים לא דמיינתי שיקרה , פשוט נהייתי בטוחה בעצמי והייתה לי אהבה עצמית והייתי פשוט 100% אני , במיוחד עם הבנים הרגשתי משוחררת ושהם לא חייבים לחבב אותי ,הכל היה צחוקים וכיף והרגשתי באמת שווה משהו ,וגם הבנות התחברתי אליהן והן אליי . אבל קורה לי תקופות שאני פשוט מזלזלת בעצמי ושונאת את עצמי ואני זורקת לעצמי ביקורות והערות כמה אני לא שווה משהו ושאני לא מעניינת , משעממת,שאין בי כלום מיוחד שכולן טובות ממני . (כל זה בחודשיים האחרונים ). אני גם מקנאה ממש בבנות שיש להן ידידם טובים שבאמת אוהבים אותן ומתחברים אליהן .אני חושבת כאילו מה אין בי שיש בהן (לא בקטע של להעליב אותן).
אני כבר הרמתי ידיים כל הזמן חיפשתי ואני נשבעת שאני ניסיתי באמת ובכנות לאהוב את עצמי ולהשתנות אבל זה בלתי אפשר ובימים האחרונים אני פשוט רק בוכה ורוצה להתאבד או להיעלם מהעולם מפה , אני יודעת שחלקכם פה יגידו שאני סתם מגזימה אבל זאת אני וזה הרגשות שלי. אני ניסיתי לעבור תהליך של אהבה עצמית ,קראתי מאמרים ,שמעתי עצות ,ראיתי סרטונים והבנתי שאין סיכוי שאי פעם אני אהיה בטוחה בעצמי 97% ולא כי אוהבים אותי .רוצה להפסיק לחפש את האישור מהחברה שאני מעניינת ,יפה ,מצחיקה . אני רוצה לחשוב על עצמי ככה בלי שיגידו לי (אם הבנתם אותי ). אני אשמח באמת לעצות גם לרעה וגם לטובה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות