לאחרונה אני חווה עם אמא שלי הרבה ריבים. היא לרוב כועסת בגלל שאני מגיעה הביתה, נרדמת ו"לא עוזרת לה". אבל האמת היא שאני לומדת תשע שעות, וכשאני חוזרת הביתה אני מרגישה שאני לא יכולה לעמוד יותר על הרגליים ושאני מותשת! כשאני נכנסת לחדר שלי אני פשוט נרדמת. אמא שלי כועסת עליי בגלל זה, והיא אומרת שאני לא עושה כלום בבית ושאני עצלנית ונצלנית. וזה ממש לא נכון, כי כשאני ערה אני הכי משתדלת לעזור לה!
לא אכפת לה כשאני אומרת לה שאני עייפה!
וזה מייאש אותי כי כשאני מנסה לדבר איתה זה כמו לדבר עם קיר כי היא תמיד משתיקה אותי בדרכים לא יפות, ותמיד עוקצת אותי בכל פעם כשאני עושה דברים לא נכון. היא אומרת שהיא לא רוצה להיות אמא של ילדות עצלניות.
יאמר לזכותה שכשהיא לא עצבנית, היא האמא הכי טובה בעולם - מחייכת, צוחקת, שואלת איך היה בבית הספר, מתחשבת וכ'ו. אבל זה מבאס כי היא כמעט ולא כזאת.
היא תמיד עצבנית וזה תמיד יוצא על חשבוני!
(אבא שלי לרוב לא בבית ואני הבכורה אז יוצא שהכל תמיד עליי)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות