אני פונה לכאן ומקווה לעזרה, כבר אין לי מאיפה לקבל אותה.
אני תמיד הייתי ילדה מוזרה - שחקתי עם עצמי ועם היצורים שלי היו לי חברים דמיוניים והייתי "מדברת" עם חיות שהיו אומרות לי דברים לא נעימים אז הייתי פוגעת או רוצחת אותם. אני לא יודעת איך להרגיש בקשר לזה כי אני זוכרת שראיתי אדום מרוב כעס אבל אני חושבת שהכל היה בדימיון שלי.
מאז היו לי התקפתי זעם שהמשפחה שלי פשוט נהנתה לגרום לי להגיע למצב כזה. היו מעצבנים אותי ואחר כך צוחקים עליי וקוראים לי משוגעת כינוי שדבק בי עד היום. זה לא היה משמעותי אני חושבת..
בכל מקרה, אני כבר שנה או חצי שנה מרגישה שאני הוזה. אני מסתכלת במראה ואני רואה מישהו עומד לידי ואחרי שאני סוגרת עיניים הוא נעלם. אני רואה אותם עומדים במקומות האפלים של הבית או יושבים בכיסאות. אין ספור פעמים אפילו כמעט כל לילה יש לי שיתוקי שינה באחרית הזמנים אני פשוט לא יושנת .
אני רואה אנשים מהכיתה מגלגלים עיניים ושיניים מחודדות אפילו שזה לשנייה.
אני שומעת קולות. זה לפעמים ולרוב הם אומרים או מצווים עליי לעשות כמו ללכת בשלושים צעדים למקום כלשהו או להדליק את הגז ולהכניס את האצבעות שלי לשם או לגזור שער שלדעתם הוא טמא או לטמא תנך עם הדם שלי.. כל מיני דברים כאלה.
ניסיתי לספר לאמא אבל כמובן קריאות המשוגעת לא איחרו לבוא ויועצת לא באה בחשבון כי יש ילדים שהיא לא סובלת והיא מפלה לרעתם כמו הילדה שהייתה בהריון בבית ספר והיא פשוט אמרה לה ללכת וזה לא עיניינה.
תודה לעוזרים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות