אני בת 16 ויש קבוצה של ילדים שמציקה לי וצוחקת עליי. זה לא משהו רציני, פשוט סתם כל פעם שהם רואים אותי מריצים עליי צחוקים. זה פחות משנה לי, מה שמפריע לי זה כשניסיתי להגיד להם להפסיק ולצעוק עליהם (משהו שדרך אגב היה לי ממש קשה לעשות) זה לא עזר. נראה לי שזה איכשהו העביר את המסר ההפוך שאני לא באמת מבינה שהם צוחקים עליי. זה מעמיד אותי בעמדה כל כך משפילה כי הילדים האלה קטנים ממני בשנה שנתיים, ואני כמו סמרטוט לא מצליחה להגן על עצמי, משהו שכל בן אדם נורמלי בארץ יכול לעשות. אני יודעת שהם דפוקים, הם נטפלים לבן אדם חלש שלא יכול להגן על עצמו. תמיד יהיו אנשים כאלה. אבל מה שגורם לי להרגיש רע זה ש*אני* הבן אדם החלש שלא יכול להגן על עצמו.
זה משהו שמפריע לי מאז שאני קטנה ובאמת שניסיתי להתגבר על זה שנים. ניסיתי לענות לאנשים, ניסיתי בכוונה לעשות דברים שאני יודעת שיהיו קשים לי וללמוד מהם אבל זה לא עזר בכלל. כמו שאולי הבנתם מהשאלה, אין לי הרבה בטחון עצמי ואני ממש ביישנית מה שהופך את כל הקטע של לענות לאנשים לממש ממש קשה בשבילי. זה כאילו כל פעם שאני מנסה אני עושה פדיחה או מביכה את עצמי, או שפשוט אין לי מה לומר. זה אף פעם לא משתפר.
אני מתחילה לחשוב שאולי אני בן אדם חלש. מה לעשות? אני מפספסת משהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות