מגלה שחברה שלי מתחרה איתי על כלום ולא נותנת לי להיות חברה של כולם, מה לעשות?

היי.. טוב אז ככה, אני בכיתה ח׳, בשכבה שלי יש המון ילדים ורובם בחבורות. כבר אין ממש את המקובלים לא מקובלים, אבל כן יש ״הפרדה כזאת״. בכיתה שלי, מהבנות הרוב הן אלה שפחות מקובלות, אבל הן חבורה אחת ענקית שבשנה שעברה כשעברתי לחטיבה גם אני הייתי חלק מהם, כי לא הסתדרתי ביסודי עם האחרים. שנה שעברה, כיתה ז׳ רק עברתי לחטיבה, הייתי עם החבורת בנות בכיתה, הכל היה טוב. הרגשתי מקובלת אחרי שביסודי כולם שנאו אותי .. הרגשתי שהגלגל הסתובב, שיש לי חברות, שאני מעניינת! הם נתנו לי להרגיש טוב , הם התלהבו מכל דבר שסיפרתי למשל על בנים שהתחילו איתי.. או על הילד שאני אוהבת הוא גדול ממני בכמה שנים וכל דבר שהיה איתו מצא חן בעינהם. היה לי כיף, הרגשתי שכולם סביבי שאוהבים אותי ואת ההתנהגות שלי... שזה בעצם מי שאני! הייתה לי מישהי בחבורה הזאת שהייתה בעצם החברה הכי טובה שלי. באמצע השנה היא התחילה קצת מה שנקרא לעוף על עצמה, כמעט ולא היה לה אכפת ממני, להפך היא משכה ממני ילדים, את החברים שלי.. היה לה קטע להתנהג קצת זנותי, וזה משום מה הרשים ילדים. לא התייחסתי לזה בהתחלה, חשבתי שהיא תרגע שיהיה בסדר.. (זה היה לקראת סוף השנה) אבל בכיתה ח׳ הכל המשיך אותו דבר, היו ימים שנכנסתי לכיתה בבוקר וחברות שלי ישבו ודיברו איתי, וכשהיא הגיעה ? כאילו לא הייתי קיימת.. הייתי די לבד ולאט לאט התחלתי להתחבר יותר לבנות שנחשבות בשכבה ״הכי מקובלות״ , ראיתי שכולם התשנו ואם לא הסתדרתי איתן בכיתה ו׳ זה לא אומר שגם עכשיו לא.. בקיצור, התחברנו מצאנו מלא תחומי עיניין משותפים! שוב הרגשתי מאושרת, בחבורה! אבל כן המשכתי ודיברתי עם הבנות הקודמות, ברגיל. רק שהן כבר לא ממש רצו לדבר איתי.. הם טוענות שאם הלכתי והתחברתי גם ל״מקובלות״ אז עכשיו אני אהיה פרחה, ואני בכלל מחוקה אצלם! רק אותה ילדה שהייתה ממש חברה טובה שלי, רק היא ה״וואו״ שלהם! אני סתם עוד אחת שלא שווה יחס. אז כן אני מאושרת עם החברות החדשות שלי והכל .. אבל זה לא אומר שאין בחבורה ההיא ילדות שחשובות לי, שלא הייתה לי כל כוונה להפסיק לדבר איתן.. הם פשוט הפסיקו לערב אותי בדברים, לדבר איתי. הן הרוב בכיתה, ובזמן האחרון אני הרבה מוצאת את עצמי לבד עד שהחברות האחרות שלי באות.. אני באמת לא התשנתי, או לפחות אני לא מרגישה ככה, הן שופטות אותי סתם! ואני לא מבינה למה. אני לא רוצה להיות לבד לפעמים, גם אם זה רק לפעמים! זה לא כיף.. אבל אני גם לא רוצה להכריח אותן להיות חברות שלי.
הלכתי למישהי משם וסיפרתי לה בערך מה אני מרגישה, היא אמרה לי שהיא הייתה מציעה לי לדבר עם אותה ילדה (נקרא לה ע׳) ולשאול למה היא כאילו משתלטת לי על החברות ורוצה להרגיש מעל כולם. והיא גם אמרה לי שהיא די מסכימה איתי כי הרבה פעמים שהן מדברות בינהם היא מנסה להתחרות איתי, להשוות את עצמה אליי ולראות מי יותר טובה.. היא כאילו לא רואה אותי כמו שאני רואה אותה, במחינתה אני לא חברה, אני מישהי שהיא צריכה להיות צעד לפני. במיוחד בעיניינים חברתיים ועם בנים למשל. היא כל היום מספרת על מי ששולח לה הודעה באינסטגרם וכאלה.. אם אני רוצה, אני יכולה לספר גם על הודעות באינסטגרם וזה לא יגמר , אבל מה לעשות שאני קצת צנועה בקטעים האלה. אני לא רוצה להשתנות בשביל אף אחד.. אבל ע׳ באמת ״מתחרה״ איתי, כמו שהחברה ההיא אומרת, אני לא יודעת איך היא תפסיק עם זה . ולמה לעזעזאל היא עושה את זה ?? ולמה הם מתנהגות כמו שפוטות שלה והיא לא נותנת להם ללכת לדבר איתי ולשבת איתי כמו פעם ? היא צבועה איתי, מתנהגת כאילו כלום ורק דופקת לי פרצופים. אבל מאז שהתחברתי לבנות המקובלות יותר, היא פשוט הרחיקה ממני את כל השאר.. סתם. מה אני עושה עכשיו ?
(סליחה על החפירה, אבל אני אשמח אם תעזרו לי❤️)