היי לכולם,
עד שנה שעברה הייתי תלמידה מצטיינת. הכל מאיות. חביבת המורים ויקירת המנהלת.
אבל עברתי לבית ספר אחר השנה (אני עומדת לסיים השנה את כיתה ו').
הבית ספר לא מתחשב בכך שקצת יותר קשה לי השנה.
התחלתי להידרדר בלימודים.
אני מקבלת 50 בחשבון לכל היותר, בגיאומטריה 60-70, באנגלית אני נעה בין 40 ל80...
במדעים קיבלתי 75.
ובכל השאר אני די טובה, 80-90.
אבל יש לי מחנכת מאוד רעה שלא אוהבת אותי. היא סוג של הודתה בזה והיא מאוד יורדת עליי.
כל הכיתה אומרת שאותי היא שונאת הכי הרבה, וזה נכון..
אמא שלי מאוד קשוחה איתי, במיוחד בנוגע ללימודים.
היא עצמה לא אוהבת את המחנכת, בדיוק כמוני, אבל היא לא מרוצה מההישגים שלי השנה.
היא די צודקת, לא השקעתי השנה, זה בא לידי ביטוי בציונים...
בגלל שזה די אבוד מראש עכשיו, החלטתי שבחטיבת הביניים אקח את עצמי בידיים, אלמד ואחזור להיות מה שהייתי.
באמצע השנה המורה אמרה שיכול להיות שיש לי דיסקלקוליה, והפסיכולוג של בית הספר הציע "ברוב חסדו" לאבחן אותי.
הסיפור הזה נראה די חשוד להוריי, כי ממתי פסיכולוג יכול לאבחן?
מאז לא דיברנו על זה...
גם פעם אחת לא הכנתי שיעורים ושיקרתי שהכנתי (אני חושבת שזה היה לא מוסרי, אבל פחדתי ומאז נשבעתי שלא אעשה זאת יותר). אמא שלי מודעת לכך, אבל אני פוחדת שהמורה תקצין את זה יותר ממה שזה.
מה לעשות? איך להתמודד ביום המלחיץ הזה???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025