נכון, אני רק בן 17 אבל אני מרשה לעצמי לחשוב שעברתי לא מעט בחיים.
אני כל כך מיואש כרגע, מרגיש כל כך רע, עמוס כל כך שאני פשוט נקבר מתחת לכל הלחץ.
אז מה עובר עליי? אני אתחיל בלהסביר שכן, באמת עברתי לא מעט. בבית הספר הקודם שלמדתי בו, נדקרתי על ידי אחד מילדי הכיתה שבה למדתי ממש בלי סיבה הנראית לעין... זו כבר השנה השלישית של כאבים בלתי פוסקים, בירורים רפואיים, בדיקות רפואיות לא סימפטיות, בלי לדעת מה הגורם לסבל שלי, נדודי שינה, אובדן תאבון, ובכלל נראה שאני פשוט נכנס לדיכאון ולא מצליח לצאת ממנו...
אני לא מצליח להתמודד עם הכל... אני פשוט מוצף...
בנוסף לכל מה שנאמר עד עכשיו ישנו בית הספר התיכון שבו אני לומד היום, מקום שעד לא מזמן חשבתי שאני יכול להרגיש בו בטוח ורצוי, אבל הבנתי שלאף אחד במוסד הזה, לא אכפת ממני, לכוכלם אכפת מהבגרות שלי, שכן, השם הטוב של בית הספר עומד על הפרק, כי הציונים ואחוזי הזכאות לבגרות כל כך חשובים שפשוט הפכתי לקובץ של מספרים... ואיך אני יודע שלאף אחד לא אכפת? אז ככה: המחנכת שלי (שבמקרה היא גם היועצת שלי) ביקשה שאגיע לפגישה, ובפגישה זו (שנערכה ביחד עם רכז השכבה ומנהל התיכון) הוצע לי לעזוב את בית הספר.
ואני יודע מה בטח כולכם חושבים עכשיו, שאני בטח עוד איזה תלמיד בכאילו שלומד שלוש יחידות מתמטיקה ואנגלית ורק מחמם את הכיסא שלו... אבל לא. אני תלמיד חמש יחידות לימוד במקצועות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, ביוטכנולוגיה, וביוכימיה. זה נכון שקשה לי ושהציונים שלי ממוצעים ומטה אבל חשבתי שלבית הספר יהיה אכפת ממני.
אז עכשיו אני יושב ופורק את הכל ומנסה לחשוב איך הצלחתי להביא את עצמי לרגע הזה שאני מרגיש כל כך אבוד ומיואש... אני רק בן 17 וכבר לא יודע מה לעשות עם עצמי.
אז נכון, אני רק בן 17, זה הסיפור שלי ואני מרשה לעצמי לחשוב שעברתי לא מעט בחיים שלי...
תודה למי שקורא...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025