היי, אני בת 17, ואני מתוסכלת.
אני בכיתה י'ב ויש לי חבר חייל, אומנם הוא חוזר הביתה כל יום, אך מאוד מאוחר, לכן אנחנו נפגשים רק בסופ''ש. ואני נורא מתגעגעת ונורא קשה לי בלעדיו, אך למדתי לחיות עם הגעגועים. לאחרונה שמתי לב שכל יום אני רק מחכה שהיום יגמר כדי שיגיע היום למחרת וכדי שגם הוא יגמר ויגיע הסופ''ש. אני מרגישה שאני לא נהנית מספיק מהיום יום ומהשבוע עצמו מעצם הציפייה לסופש. לכל אלו שאולי יטענו שעם הזמן אני אתרגל למרחק ממנו ולעובדה שאנחנו בקושי מדברים במהלך היום, המצב נמשך כבר מעל לשנה, מאז שהוא התגייס. זה גורם לי לתחושה של ריקנות במהלך השבוע כאשר אני רק מצפה לסופש ורק אז מרגישה שלמה ומאושרת. נמאס לי להיות כבויה כל השבוע בציפייה לסופש. יש למישהו רעיון איך להתנער מההרגשה של חוסר השלמות במהלך השבוע? מפחדת שאחיה בהרגשת הזאת ובמעגל הזה כל חיי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות