אוקי אז אני בן 15 נראה טוב רק בגלל הערכה העצמית האפסית שלי אז כביכול אני לא מממש את זה חושב שכולם מעלי ,לא מאמין בעצמי וביחודיות שלי אני לומד השנה בפנימייה אז מצאתי לי את החברים שלי והכל עד ש חבר אחד התחיל להגיד משהו שהם צוחקים עלי יורדים עלי מאחורי הגב לא ידעתי מה לעשות הייתי בטוח שהכל טוב הרגשתי רק אוירה של צחוקים עד שזה נודע ועוד פעם התחלתי לפקפק ולא להאמין שאני באמת יכול נכנסתי לדיכאון ( שנה שעברה בכלל לא למדתי ולא היו לי חברים) לקחתי את זה מאוד קשה אני לא יכול כבר להסתובב שם במיוחד שזה פנימיה אז אני צריך 24 שעות ביממה לראות אותם ולא מסוגל במיוחד שיש שם ילד שאני שונא אותו וגם המצב בבית לא משהו רציתי לצאת היום מאוד כמעט כמו כל יום חמישי רציתי להשתחרר קצת לנשום אויר בהתחלה קבעתי עם איזה 2 ילדים שהכרתי בתחילת שנה הם בהתחלה זרמו עם העניין ובסוף כל אחד שינה את התוכניות ונשארתי בבית קצת עצוב שכל הזמן זה קורא לי ואף אחד לא יוצא איתי ואני עצמי מאוד מאוד רוצה לצאת רק אין עם מי מקווה שתעזרו לי תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות