אני קטנה וצעירה וכל החיים לפניי אבל משהו בו פשוט כישף אותי מהשנייה שראיתי אותו בערך בתחילת השנה, הייתה לו חברה חצי שנה אז, הייתי רק דלוקה, המבטים שלו כל פעם שהוא עבר לידי תפסו אותי חזק, וככה הכרתי אותו, לקח לי בערך חודש עד שהכרנו, היינו כל ההפסקות יחד, אבל הייתה לו חברה.. ואז התאהבתי בו, והיו לנו קטעים, דיי יצא שישנו ביחד באיזה טיול של השכבה.. כבר היינו ידידים טובים, והוא היה איתה עשרה חודשים(!) הבטחתי לעצמי שאני מנסה עד הסוף ומחכה עוד כמה חודשים שייפרד ממנה, ידעתי שהוא מושלם בשבילי. איבדתי תקווה, הוא אמר לי שהוא עדיין אוהב אותה ונשבר לי הלב כמו שהוא בחיים לא נשבר לי, בכיתי ובכיתי ולא הצלחתי להתגבר. אני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי אף אחד בחיים שלי. הוא החבר הראשון שלי, וכן אחרי כמה זמן שחזרנו לדבר, אם הייתי מתעקשת על האמונות והעקרונות שלי, לא היינו חוזרים לדבר, (לא דיברנו יומיים וסיננתי אותו כי הוא אידיוט) אז חודש אחרי חזרנו לדבר שעות על גביי שעות והוא נפרד ממנה, לא ציפיתי באמת שהם ייפרדו. לא בגללי.
הרגשתי רע שזה ככה, אבל הוא שלי אחרי חודשים.
עכשיו אני איתו והכל מושלם, אני אוהבת אותו כלכך והוא דואג לי ושומר עליי. אבל הפחד לאבד אותו בוער בי... מה עושים? למה אני כלכך מפחדת ולמה אני כלכך תלותית? אני לא רוצה לאבד אותו לעולם.. זה רציני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025