מה אני כבר יכול לשאול אותה בתור תירוץ בשביל להפוך לשיחה? מה השעה?

זה הולך להיות ארוך למרות שזה רק סיפור של קראש ובצדק כי אין לאנשים כח לעוד סיפור שיש פה בטח כל יום אז אם אין לכם כח לא צריך לקרוא.. תודה


היי אף פעם לא התאהבתי ככה במישהי היא מריצה לי את הדופק כל כך חזק אני מאוהב בה היא מיוחדת כל כך יש בה משהו שמהפנט אותי וזה כואב...
אני כמעט בן 17 והיא בת 14 וחצי או 15 אני לא בטוח..
אנחנו באותו חוג אומנות לחימה והיא שם כבר מתאמנת שנים, אני כבר 4 חודשים ויש שתי קבוצות, היא בקבוצה השניה אז אני לא מתאמן איתה אבל השעות של שתי הקבוצות באותם הזמנים באולמות אחרים. כל פעם כשיש הפסקת שתייה אז הולכים לאולם איפה שהקבוצה שהיא מתאמנת כי רק שם יש ברזייה וכשאני רואה אותה הלב שלי מתפוצץ.. ואני סוג של עושה את עצמי לא מסתכל עלייה (היא במילא לא רואה אותי כי היא מתאמנת באותו הזמן)..

אני לא עשיתי כלום כל הזמן הזה (אתמול כן ואספר עוד רגע..) כי אני יודע שאני "רוצה" אותה עכשיו בתור ידידה בגלל סיבות אישיות, אני יודע שזה יכאב אם אני אהיה רק ידיד שלה
אבל בעתיד הקרוב-רחוק (לא אגיד שנה או חצי שנה אבל כן מספיק זמן), אחרי שהסיבות האלה ייפתרו אעשה עם זה משהו ואנסה לעשות צעד כדי להפוך לזוג..(לפחות לנסות)
אני מודע לזה שהרכבת יכולה לנסוע אבל אלו סיבות שלי לא משנה כמה זה ייכאב גם אם אהיה ידיד שלה בנתיים, אבל הסיבות הן לא הנושא כאן וגם לא למה אני רוצה אותה עכשיו בתור ידידה..

אחרי סוף האימון (שתי הקבוצות מסיימות באותו הזמן), היא הולכת לתחנת אוטובוס ועומדת ליד בשביל לחכות שיאספו אותה ואני כמו פתטי אפס הולך ויושב בתחנה הזאת וכאילו לא שם עלייה שהיא קיימת וכשהיא בפלפון אני מסתכל עלייה מהצד כזה ובוכה מבפנים.. (אחרי זה שאוספים אותה אני הולך הביתה ומרגיש חרא)..

אז רציתי להשים לזה סוף אחרי שהבנתי כמו שאמרתי שאני רוצה אותה לפחות בתור ידידה לבנתיים.. ואתמול אחרי מאז היום שנרשמתי באתי אלייה ואמרתי לה בתחנה שהיא עומדת ליד אחרי שקמתי ופשוט רציתי לעשות כבר משהו אחרי שהסתכלתי עלייה כבר איזה 10 דקות בלי רצף (לא כל הזמן אבל לפחות אני מרגיש שהיא באותו המקום שאני בו למרות ההתפוצצות מבפנים..) אם יש לה את האפליקצייה הזאת בפלפון שבודקת איזה קווי אוטובוס יש ובאיזה שעה כאילו אחד מהקווים אמור לבוא..
כששאלתי אותה שמעתי פעם ראשונה את הקול שלה וזה הרג אותי בשתי השניות הראשונות מבפנים מתוך קראש אהבה חזק במיוחד
היא ענתה כאילו כן עם הראש ואז שאלה איזה קו ואמרה שאותו הקו כבר לא נוסע (יצאתי דפוק לא תכננתי את זה) וכאילו "פאדיחה אני לא בתחנה הנכונה" למרות שכן הייתי אבל פשוט השעה הייתה מאוחרת אבל לא משנה.. הלחץ...
ובדיוק אז בא בטיימינג הכי גרוע, האוטו שאוסף אותה צופר לה כשאני תכננתי אחרי התירוץ של "איזה קו" להפוך את זה לשיחה והכל הלך לפח..
תכננתי את זה מלא זמן ולהתגבר על הפחד..

מה אני אעשה עכשיו? אם אני לא אבוא לתחנה הזאת יותר (רק בשביל לראות אותה מן הסתם..עצוב כן..) אז זה יהיה מוזר ומביך כי באימון אני יראה אותה בין לבין בהפסקות השתייה ובכללי במכון עצמו ולא אוכל להגיד כלום כי זה יהיה מביך וכי היא עם הקבוצה באמצע אימון..
ואם אני אבוא אז כבר אין לי מה להגיד כי הכל נהרס בפעם הקודמת כשהייתה לי הזדמנות, וזה יצא מביך כי בסוף כשהיא הלכה ומיהרה אמרתי "סבבה תודה ביי"...
אין לי עכשיו שום תירוץ בשביל שיחה.. מה אני כבר יכול לשאול אותה בתור תירוץ בשביל להפוך לשיחה? מה השעה?
מה עושים?

מצטער שחפרתי כן זה עוד סיפור קראש כמו כל יום שבטח יש פה אבל הפעם התאהבתי חזק..
תודה