שלום לכולם
ראשית אציין כי אני עובד בחברה גדולה עם תפקיד בעל אחריות מאוד גבוהה עם המון קושי לא פיזי אמנם אבל אני חושב שעבודה עם עומס נפשי היא קשה בהרבה יותר.
אני חוזר עייף נפשית בכל יום בסביבות השעה 19:00 וכן.. אני לא מתחיל לכבס לשטוף כלים ולגהץ..
אבל אני משלם (מרצוני, בלי שביקשו ממני ) 1500 ש"ח בכל חודש, וקונה דברים לבית כמעט בכל יום למרות שמשפחתי ממש לא צריכה את זה ואנחנו לא משפחה "קשת יום" ההפך.
אני חוזר מהעבודה מתקלח, אוכל ונכנס למיטה.
ההורים שלי נורא מתעצבנים ואומרים שזה "לא בית הבראה"
אני רואה חברים שלי שלא רק שלא משלמים שום סכום בבית ההורים שלהם מממנים להם שכירות, מממנים להם לימודים בעשרות אלפי שקלים ומממנים להם עוד המון דברים שאני משלם עבורם בעצמי.
אני ממנתי לעצמי לימודים, אני עובד קשה ורוצה לנוח בסוף היום ולא להגיע מעבודה לעבודה.
בימי שישי למשל, כשאיני עובד, אני עוזר המון, אני מנקה מבשל לקידוש וכו..
אז איך אפשר לקרוא לי פרזיט? זו מילה ממש כבדה ומעליבה.
פרזיט זה אחד שלא עובד לא לומד ורק מתבטל כל היום.
נכון אני כבר בן 25 ולא אמור לגור בבית אבל אני מעדיף לחסוך את כספי כפי שאני עושה בכל חודש שכאשר אני אמצא את אהבת חיי ונתחתן אני אוכל לקנות דירה ולא לשכור.
ההורים שלי חושבים שאם אני הולך עם מכנס אלגנט וחולצה מכופתרת לעבודה אני לא עובד. עבדתי גם בעבודות פיזיות בעברי ומנסיון אני יכול לומר שעבודה עם לחץ נפשי הרבה הרבה יותר קשה מעבודה פיזית!
מה עלי לעשות? לעזוב את הבית?
בכל חודש שאני אשכור דירה זה לפחות 3000 ש"ח בחודש שיורדים לי מהחסכון למשכנתה.
לעזרתכם אודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות