שלום לכולם אני נער בן 15 וחצי והתחלתי לראות אנימה בחופש בפעם הראשונה בחיים שלי , ולהגיד את האמת זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון בצורה כל כך משמעותית שאני לא זוכר מתי היה לי טוב כמו עכשיו, אך יש לזה חיסרון אחד גדול וזה אני .
מאז שאני רואה אנימות כל פעם שאני מסיים אחת אני מתחיל לחשוב על כל מני נושאים כמו למה אני קיים ולמה בכלל האנושות קיימת ועכשיו אחרי שסיימתי את האנימה שציפיתי אני נכנס לדיכאון כי אני מכנע באהבה הגדולה שיש באנימה בין משהו למישהי , אהבה כזאת שאין בעולם האמיתי ואת היופי שאין בעולם האמיתי ואת הרגשות והיחס הנקי ואולי פשוט כי בכל זאת זה לא מציאותי.
ולאחר שקראת את מה שרשמתי אני בטמת מרגיש רע עם עצמי אחרי כל אנימה שאני מסיים וכל כך הייתי רוצה לחיות בעולם של האנימה כי העולם שם לרוב טוב יותר או פשוט יותר ולא יודע למה אבל אפילו הנשים באנימה נראות יפות יותר מנשים במציאות ואם זה הרגשות שלהם ועכשיו אחרי שאני כותב כל מה שבלב שלי אני יכול להבין שתחשבו שאני משוגע , מפגר , מבולבל או חולה נפש אבל אני כל כך לא רוצה להיות קיים בעולם הזה , אני בסה"כ רוצה להיות שמח יותר ושיאהבו אותי באמת בטור מי שאני אם זה הגובה , העניים או האישיות הרגישה והשברירית שלי כי אפילו עכשיו אני כותב את זה בדמעות כי אני וידע שלא משנה מה אתם תרשמו לי אני עדיין יהי אותו נער שמעדיף לחיות בעולם בדיוני עם אנשים אוהבים ומרגישים יותר אמיתיים מאשר האנשים בעולם הזה כי באמת קשה לי.
לבסוף אני פרקתי את מה שהיה לי בלב כי אני כל כמה ימים פשוט לפני שינה מתחיל לבכות כי אין לי את האהבה הזאת מאנשים סביבי חוץ מאמא שלי שאני חושב שלא התאבדתי עד עכשיו זה רק מתוך ידיע שאמא שלי תהיה אומללה ותבכה בגללי :( .
אני באמת לא יודע מה לעשות עם עצמי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות