הייתי עם כמה בנים השנה ומאז כולם חושבים שאני שרמוטה אפילו החברות הקרובות שלי

עד תחילת השנה הזאת הייתי ילדה מרוחקת מבנים מבחינה רומנטית ובכללי היה לי מן חשש מכל ילד בגלל מקרים בעבר אבל בתחילת השנה קיבלתי יותר ביטחון יהגיעו אלנו ילדים חדשים לבית ספר וישר שמתי עין על אחד מהם. מפה לשם התחלנו לדבר בטלפון ואז בבית ספר ושבוע שבוע וקצת לאחר מכן נהיינו ביחד. כולם צחקו עלי שאני זריזה וכל מיני ירידות כאלה, אני לקחתי את זה בצחוק. אחרי חודש חודשיים החלטתי שזה התאים לי יותר אז נפרדתי ממנו וחלק גדול בבית ספר התחיל לשנוא אותי בגלל זה. -בגלל שלא התאים לי להיןת יותר עם אותו ילד- חודש או חודשיים אחרי זה ילד מכתה יב התחיל איתי ודי התאהבתי בו אז הייתי איתו בקטע שזה אומר שאנחנו ביחד רק בלי ההגדרה שאנחנו זוג זה החזיק חודשיים עם הרבה ריבים אחרי זה בערך ושוב בנות התחילו להעיר הערות וגם בנים בגלל שהייתי מתוסכלת מאותו הילד שככ אהבתי הייתי עם ילד אחר שהכרתי בטיול בתנועה וזה הפך גם לקטע שהחזיק כמה חודשים וכולם כבר פה התחילו להעיף עלי שמועות שעישנתי ירוק -כי אותו ילד כן אבל אני בהחלט לא- ושאני שרמוטה. הגיע הסילבסטר והייתי שיכורה אז נשכבתי על ספה שם לבד שפתאום הגיע ילד מהשכבה הרים את הראש שלי ושם אותו עליו, האמת שממש רציתי שילך אבל כאב לי הראש מלהעיף אןתו. הוא התחיל לנסות לנשק אותי ואני הזזתי את הפנים אבל בפעם השניה שניסה דפקתי את הראש במשהו מאחורה וכבר לא יכלתי להתנגד וזה פשוט קרה. -זה קרה מול כולם- בזמן שהוא נישק אותי כשלא רציתי שמעתי כל מיני הערות אפילו מהחברים שלי איזה שרמוטה פשוט שרמןטה עד שחברה שלי קפצה ולקחה אותי משם. אחרי כמה זמן הייתה עוד מסיבה ששם ממש בתמימות דיברתי עם ילד ביב שגר במושב שלי ויום למחרת המציאו שראו אותנו יוצאים מהשיחים ביחד - לא קרה- מה שמפתיע שמי שהפיץ את השמועות האלו היו חברות מהמושב. כמה טוב שיש על מי לסמוך. לא ייחסתי לזה חשיבות למרות שכולם דיברו על כמה אני מסכנה ושרמוטה. באמת מאז על כל דבר קטן שעשיתי לאנשים היה מה להגיד נמאס למשל בתחילת החופש נסעתי לאילת עם חברות וביום האחרון הכרתי מישהו, דיברנו במשך מלא זמן ואחכ היינו ביחד. עד עכשיו אנחנו מדברים ונפגשים אגב. אבל ישר איך שחזרתי כולם קפצו עלי ואמרו שהייתי עם מישהו. נמאס לי שאפילו חברות טובות שלי זורקות הערות על זה שאני סטוציונרית ושהייתי עם אלפי בנים שזה בכלל לא נכון. נמאס לי שמאז בנים מדברים איתי לפני מסיבה רק כי הם רוצים לנצל אותי ולהיות איתי. נמאס לי שהם צוחקים איתי אם אני רוצה לבוא אליהם אחכ או כמה אני לוקחת לשעה. נמאס לי שככ עסוקים בלראות ולחפש אןתי בכל צעד וצעד שלי במקום למצוא חיים. איך אני יכולה בידיוק להעביר את התדמית הנוראית שנתפסה עלי?! שאני שרמוטה, זונה, מסכנה. אולי באמת עשיתי משהו שגרם לכולם לחשוב ככה? אולי באמת הייתי יותר מידי עם בנים?