חבר שלי רוצה שנראה אחד את השניה כל יומיים, הוא גר שעתיים נסיעה ממני, זה לצאת מוקדם בבוקר ולחזור בערב הביתה. יש לי אחות קטנה, שעולה ל- ו' ולא נעים לי להשאיר אותה לבד בחופש, זה לא שהיא לא יכולה להסתדר לבד, פשוט לא נעים לי להשאיר אותה לבד בבית, רוב הפעמים אני גם בכלל לא רוצה ללכת אליו.
כשאני אומרת לו שאני צריכה להיות איתה הוא אומר שהיא ילדה גדולה ושהיא יכולה להסתדר לבד.
אני יודעת שאחותי רוצה שאני אשאר איתה בבית, וגם אני לא רוצה ללכת. הוא כל הזמן כועס שאני ממציעה תירוצים ושאני מתחמקת, אבל לא נעים לי להגיד לו ״אני לא רוצה לבוא אלייך כי אני רוצה להיות עם אחותי״ ובכלל אני מבולבלת מהמערכת יחסים הזאת, מרגישה חנוקה ולא בטוחה אבל מפחדת לעזוב אותו, כי היינו ידידים מאוד טובים לפני... לעומתי הוא מלא ביטחון ואובססיבי מאוד לקשר הזה, הוא באמת מקסים,הוא מצחיק , חכם, מוכשר, כנה. וכשהוא לא דביק ואובססיבי אני מרגישה טוב, אבל כשנהיינו זוג לא דמיינתי שהוא יהיה כזה דביק ואובססיבי, חשבתי שהדברים ילכו יותר לאט, בקצב שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025