בכל מקום שהייתי בו - בבית ספר, בעבודה ואפילו בגן תמיד הייתי הטיפוס האנטיפתי.
ההורים שלי לא לימדו אותי כלים חברתיים, הם לימדו אותי שאסור לסמוך על אנשים, להתרחק מהם, להסתכל על כל אחד בזכוכית מגדלת.
לצערי הדבר הזה מושרש בי וקשה לי להשתחרר מזה.
עכשיו אני מוצאת את עצמי מנסה להתמודד עם חרדה חברתית, עם קולות בראש שאומרים לי :
״את לא כמוהם״, ״את לא מעניינת אותם״, ״את לא תצליחי להשתלב איתם״, ״את מתחתיהם, את לא לרמה שלהם״ -
למרות שהכל בראש, אני מרגישה לכודה במחשבות האלה.
בכללי יש לי הרבה חברות, ואני נמצאת בחבורה שאני אוהבת, אבל זה רק אחרי שלקח לי הרבה זמן להיפתח אליהם. אבל *עכשיו* יש בעיה חדשה -
העבודה.
אני שם כבר חודש פלוס וכולם שם כבר מגובשים אז קשה לי פתאום להיפתח.
ברגע שבאתי לשם אין לי מושג למה אבל באתי בגישה של אנטי.
אני שוב מוצאת את עצמי בבעיה שהתגברתי עליה פעם, זה מדכא אותי ומעציב אותי ולמשמרות אני באה בבאסה.
כולם שם כנראה חושבים שאני איזה סנובית ביצ׳ית ..
אני מרגישה לא קשורה רק בגלל המחשבות המטומטמות.
בעבודה הזאת יש כאלה שאני היי וביי איתם, כאלה שנדלקו עליי, כאלה שיש לי סתם שיחות איתם מדי פעם,
אבל אני עדיין מרגישה שם בבאסה!
הפרצוף שלי נראה כמו פרצוף של תשעה באב!
קשה לי לראות את כולם מגובשים וצוחקים בזמן שאני שקטה כמו דג ועומדת בצד.
יש מישהי שהיא חדשה כמוני שהכרתי וממש התחברתי אליה ואני הכי פתוחה איתה שיש, אבל אנחנו לא נמצאות תמיד ביחד במשמרות /:
ומה שעוד יותר מקשה זה שיש מישהו שנדלקתי עליו אבל אני סגורה אליו כי אני פוחדת מדחייה.
אז מה לעזאזל אני אמורה לעשות?! אני מרגישה פשוט מתוסבכת.
השתנתי ממש לרעה מאז שאני עובדת שם, לפני זה הרגשתי ממש בטוחה בעצמי.. עכשיו כשאני שם הפכתי להיות שקטה. מי שמכיר אותי יודע שאני מצחיקה ואינטיליגנטית אבל כשאני סגורה אני אחרת /:
אז מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025