חברה שלי נפרדה ממני לפני 3 חודשים בערך אחרי חודש שהיינו ביחד.
נהיינו ביחד אחרי יומיים שרק הכרנו ביציאה עם חברים.
אחרי 5 ימים נפרדו ואחרי כמה ימים שלחו לי תמונה שלה מתנשקת עם חבר רחוק שלי אבל עדיין עם כל העצבים שהיו לי אהבתי אותה וחזרנו ואז היינו ביחד תקופה של כמעט חודש עד שהיא נפרדה ממני.
היא הייתה האהבה הראשונה שלי, הנשיקה הראשונה שלי ועשינו כמעט הכל ביחד.
אחרי שנפרדנו לא אכלתי, לא ישנתי, והרגשתי שאני לא יכול בלעדייה.
באיזשהו שלב התחלתי לחתוך בשביל לנסות לפרוק את הכאב אבל זה לא עזר.
נהיתי בן אדם דכאוני, ההורים והחברים שלי אמרו לי שאני צריך להתגבר על זה.
לפני כמה ימים הלכתי אליה ואמרתי לה שאני אוהב אותה ואני לא יכול להיות בלעדיה והיא אמרה לי שאני חייב להמשיך האלה כי אנחנו לא נחזור ושגם היא מרגישה רע עם זה.
אני עדיין אוהב אותה, חושב רק עליה כל הזמן, מסתכל על השיחות שלנו שהיא אהבה אותי, כל דבר שאני עושה מזכיר לי אותה, ואני לא יכול יותר הלב שלי ריק בלעדיה, יש לי מחשבות אובדניות כי אני חושב שאני לא יוכל לאהוב מישהי יותר כי אני עדיין תקוע עליה ואנחנו לא נחזור.
כל הזמן שמישהו מזכיר אותה אני מרגיש שאיבדתי את הדבר הכי חשוב שהיה לי והייתי נותן הכל בשביל שהיא תאהב אותי שוב.
אני בכיתה ט׳ והיא בח׳ ושנה הבאה היא תיהיה איתי בתיכון ואני לא חושב שאני יוכל לסבול את זה שאני יצטרך לראות אותה עם מישהו כל יום.
אני לא יודע מה לעשות, אני לא חושב שאני יוכל אי פעם לחזור להיות אותו בן אדם שהייתי לפני כל מה שקרה.
תודה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות