היי אני בת 13 ואני גרה בבית קטן , אבל ממש קטן , ישלנו חדר אחד ,סלון,מרפסת קטנה ,שירותים ואמבטיה
ואנחנו ארבע נפשות בבית , המצב הכלכלי שלנו לא טוב אבל גם לא גרוע ,אנחנו עוד מעט טסים לחול כפיצוי על הבת מצווה ואני לא מפסיקה לחשוב על כשנחזור מחול איפה נשים את כל הדברים , אני ואחותי ישנות בחדר ממש קטן ואין מקום בו ואמא שלי ואח שלי בסלון לאחותי ולאמא שלי יש ארונות ולי יש מדף אחד של בגדים בארון של אמא שלי ,אין לי קצת פרטיות משלי , אני בגיל שאני חושבת שאני צריכה פרטיות משלי ואני מסתכלת על חברות שלי ועל מלא יוטיובריות שיש להם חדר מרווח עם המון מרחב משלהם לבן ויפה כמו שיש לכל בת , ורק לי יש מדף אחד מגירה אחת של נעליים וכמה מגירות קטנות ,אני נכנסת לדכאון ועצב שאי אפשר לתאר בכלל ,כל יום כל היום , אני מנסה לדבר עם אמא שלי והיא אומרת שאני יגיד תודה שבכלל יש לנו את זה ,אני יודעת שאני צריכה להעריך , ואני מעריכה , פשוט אני לא יכולה לצאת מהעצב הזה ולשכוח ,כמה פעמים התפללתי לאלוהים שפשוט יקח אותי מהעולם הזה , זב מגיע לרמות של דכאון שאי אפשר לתאר וגם עכשיו כשאני רושמת את זב אני דומעת , אשמח אם תעזרו לי ,ותטרחו להגיד תודי שיש לך קורת גג כי זה לא יעזור . תודה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות