כשהייתי קטנה כימעט נאנסתי אבל נילחמתי חזרה ותמיד ההורים שלי היו רבים וראיתי איך אבא שלי הכה את אמא שלי ואני היתי מקבלת את האחריות על עצמי ומנסה להפריד בינהם תמיד שהייתי הולכת לבית ספר הייתי לא מפסיקה לחשוב מה קורה בבית ...ההורים שלי היתגרשו ומתי שחברות שלי גילו את זה הם יתרחקו מימני (מילא הייתי יושבת בצד בהפסקות ולא מיתחברת לאף אחד אפילו שניסו) אני לא בוטחת באף אחד אני לא מרוצה מעצמי אני לא כל כך חרוצה אין לי ביכלל תיאבון ואני יורדת במישקל אפילו ללכת לפסיכולוגית לא עוזר לי אמא שלי לא מבינה למה אני בדיכאון וגם אני לא... אני מפחדת ללכת ברחוב אני חרדה כימעט כלפי כל דבר ואני תמיד בלחץ למרות שאין לי סיבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות