היי, אני בגיל ההתבגרות ואין לי ממש חברים.
(ראוי לציין שמדי פעם אני מדבר עם שני נערים במחשב - לפעמים אני משחק איתם במשחקי מחשב, אך אינני מדבר איתם על הכול כי הם לא הסוג המדבר ומקשיב בנוסף לכך אינני יכול "להסתובב" ולצאת איתם כי הם מעיר אחר).
כבר שהתחלתי את חטיבת הביניים, "אני מוצא את עצמי" לבד, חסר חברים ומשועמם.
הביטחון העצמי שלי לא גבוהה במיוחד (אפילו אפשר לקרוא לו ירוד), אבל אני חושב שאני בהחלט מסוגל להיות חברותי וידידותי.
בשנת הלימודים השעברה כשהייתי בכיתה ט' המורה שלי אמרה לי שאני צריך לשפר את התחום החברתי שלי, אך לא ממש הצלחתי לגבש את זה כצפוי ומכך הפסדתי משהו שכנראה היה די חשוב..
אני לא מצליח למצוא ולהתחבר לסוג החברים הנכון, כי די קשה למצוא אותם בביה"ס שאני לומד בו, כפי שזה נראה אני בוחן את העולם בדרך שונה ואחרת.
אני כמעט ולא יוצא מהבית, לולא ההורים שלי לא הייתי יוצא מהבית בכלל ואפילו בחיים בשלושת השנים האחרונות. ומכך יוצא שאני מבלה את רוב הימים בלמידה, בקריאת ספרים, ראית סרטונים ולפעמים סתם משחק במחשב.
האישיות שלי מאוד שקטה וסבלנית (אל תגרמו לי לבכות). אני בחיים לא חשבתי שיצא לי לפרוק את הקטע הזה בפני אנשים, וסוף סוף כאשר החלטתי לעשות זאת אני מרגיש כאילו פרקתי סלע שהיה תקוע בי זמן רב.
אני אשמח מאוד! אם תעזרו לי ותתנו לי "כיוון" כיצד אוכל להכיר ולשפר את האופי שלי כדי שאוכל להכיר חברים ואפילו חברות.
תודה לכל הקוראים והמציעים אני מאוד מעריך את זה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות