אני לא מבינה איך זה הגיוני שיש לי ככ הרבה חברים וחברות ממש טובות.. ועדיין חרא לי, אין לי עם מי לדבר
אני מרגישה שיושב עלי כל כך הרבה דברים על הלב, אבל פשוט אין לי למי לפרוק
זהלא שזה לא מעניין את חברות שלי, אני פשוט לא רוצה להפיל עליהן את הצרות שלי אבל בסופו של דבר אני ישנה וקמה כל לילה ובוקר עם הרבה מזעזעת שהלוואי ולא הייתה לי.. כולם חושבים שאני ילדה כל כך מאושרת וחייכנית
אבל לא מבינים שהחיוך זה בעצם הניסיון שאם אחייך אז יהיה יותר טוב, זה לא תמיד עובד..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות