לפני מספר דקות חזרתי מהדואר השכונתי ורציתי לשאול מה דעתכם לגבי איך שנהגתי.
היה תור ארוך של אנשים בדואר, ובגלל שאני כבר הזמנתי תור מהאינטרנט, אז ישר הוצאתי כרטיס. דקות לפני השעה המיועדת. הבעיה הייתה שעמדה שם ישישה עם גו כפוף שבדקה כמעט אצל כל אחד (בעיקר אצל הצעירים) למי התור יותר מוקדם. ככל שהיה למישהו תור מוקדם יותר. ככה היא לקחה את המספר של האדם העומד מולה. מבלי לבקש. פשוט לקחה. ואז היא ניגשה אליי והבנתי שאאלץ לתת לה, ורציתי לתת לה, אבל העניין הוא שאני מעולם לא נכחתי בדואר. עד הפעם הזו, וגם זה רק כדי לקחת תעודת זהות. היא אמרה לי ״מה המספר שלך״, עניתי לה והיא השיבה ״תביאי את שלך״, ואז אמרתי לה שזה רק תעודת זהות ואני הולכת. היא אמרה בסדר. והלכה.
כשחזרתי לבית, כאב לי הלב. לוידעת, הרגשתי תחושה כפולה. מצד אחד - חשבתי לעצמי, זה התור שלי. חיכיתי בשביל זה כמה ימים וזו זכותי לא לתת. אבל מצד שני יש את הצד הרגשי שאוכל אותי. בכל-זאת, היא הייתה אשה מבוגרת, והיה לי קשה שלא לתת לה.
האם מה שעשיתי באמת לא היה בסדר? או להפך?
אני מאמינה שבהמשך החיים יקרו לי גם מצבים כאלה, ואני יודעת שיהיו רגעים שאני לא אדע איך לפעול, כי אין לי נסיון אישי להסתמך עליו. איך אדע מה נכון ומה לא נכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות