היי, רציתי לשתף במשהו שאני חווה, אולי אני קצת לא בסדר,.
תמיד מאז שאני זוכר את עצמי ראיתי באבא שלי כאדם הבלתי מנוצח, זה שיכול לעשות הכל, הכי חכם, הכי חזק, הכי מוצלח- ברור שבמשך הזמן כשאתה מתבגר אתה נכנס לפורפורציות, אבל שוב הדוגמאות הן היפוטתיות, המשמעות היא ש"אבא" הוא הכל בשבילך ותמיד הוא יהיה ה"אדם"(אני מקווה שאני מצליח להעביר את כוונותי), ואז מגיע השלב בו אתה מפסיק להעריץ את אביך ורואה בו את האדם שהוא באמת, כפשוטו, בלי כל הפרוכת האבהית הזאת מסביבו, אז אתה מתחיל לשפוט אותו ול"נתח" את מעשיו, כמו כל אדם רגיל.
האם זה בסדר? מותר לי בתור בן לשפוט את אבי על דברים שהוא עושה? ואני לא מדבר על משהו קיצוני, או שזה אסור ו"רחוק ממני"?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025