אני לא רוצה להיות כמו ההורים שלי, או כמו רוב האנשים היום.
אני סוג של הולך נגד הזרם כזה, הבנתי שהחיים האלה הם פשוט משהו מטורף. הם ממש לא סץם. ובזמן האחרון התפתחו לי כל מיני 'אידיאולוגיות' (ככה אמא שלי קוראת לזה) מסוימות לחיים.
אני רוצה לחיות חיים יותר עמוקים ומיוחדים. אני לא רוצה לחיות כמו ההורים שלי - לקום בבוקר ללכת לעבודה לחזור הביתה לראות טלוויזיה וללכת לישון. וככה כל יום בלופים. אני רוצה חיים עם תוכן ומשמעות.
אבל תמיד הייתי סגור עם ההורים שלי בקשר להסתכלות הזאת שלי על החיים. ורק בזמן האחרון החלטתי קצת לשתף אותם, שיבינו מי אני ומה הכוונות שלי.
הם ממש אנטי.
הם אומרים שאני הורס את עצמי, שאני הורס גם אחרים עם הניסיון להשפיע עליהם, שאני הורס את החיים החברתיים שלי.
וזה לא שהם טועים. יש משהו במה שהם אומרים. אבל אני לא רוצה לחיות את החיים הרגלים האלה.
אפילו אם זה יגרום לי להיות מנודה בחברה (ועד עכשיו מה שקורה לי זה בדיוק ההיפך.)
ורק שתבינו, זה לא הסתכלות של דיכאון ורצינות, ההיפך, אני יותר שמח שאני רואה כמה העולם הזה מדהים וכמה מה שהולך פה מטורף.
קיצור, מה שההורים שלי אמרו לי לגמרי ערער אותי. ואני לא יודע למי להקשיב. לעצמי או להורים שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות