אני מצטערת באמת מצטערת כל-כך מצטערת
אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר
נשאבו לי כל הכוחות
אין כבר ריגושים יש רק מסכות של אושר
חוסר המודעות והזלזול המייגע
אני אומרת שכואב לי אבל אף אחד לא שומע
ברגעים כאלה פשוט בא לנוח
הרצון הזה ללכת לישון ולא לקום
שקט
כלום
מוות.
לבלוע כדורים במשך שנים נראה הדבר הכי נכון לעשות לכולם
לשבת על כורסא ולדבר על החיים נראה הדבר הכי חכם
אז זהו שלא
אף אחד בחיים לא יבין את הכאב כי כל עוד אין סימן כחול, עצם שבורה, או מחלה פיזית כלשהי אחרת
אני בכלל לא באמת סובלת
עוד סיגרייה ועוד ועוד
רק מרוקן אותי יותר
מישהו פה? מישהו שומע? מישהו מבין?
כל כך הרבה רעש ובלגן
העולם החיצוני הוא רק משהו ברקע
אני פועלת על אוטומט אבל אני כבר מזמן מתה
רק בא לי לצרוח את כל הכאב החוצה
להשתחרר מהכול לדקה אחת אבל העניין הוא שזה פשוט לא אפשרי
עוד טקס עוד חרדה עוד דיכאון
אני יודעת שזה תקופה
אבל כל פעם שהמוח המשוגע מחליט על דעת עצמו לפרוץ הכול החוצה, זה משתלט עליי, לא עולה לי שום דבר חיובי, שום תקווה, שום כלום
אז השאלה שלי?
מה עכשיו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות