שלום אנשים,
כל חיי אמרו לי "אתה מוזר"
"למה אתה כועס/סגור"
"למה אתה סוגר את עצמך בחומה ענקית"
עכשיו אני רוצה קצת לדבר ולרשום שאני
אדם מאוד רגיש, אני נפגע בקלות ואני עוזר בקלות.
אני יכול למסור את עצמי לכל אדם ימים חודשים ויותר בשביל כלום!
לא שקל.
אבל להפגע ממילה אחד לכל החיים.
תמיד נסיתי לחקות אנשים קשוחים נסיתי פשוט
להיות גבר בלי להפגע או לפחד, גם היה לי ילדות
דיי גרועה בגלל עצמי (בגלל האופי שלי שאני עדיין מנסה לעבוד עליו,נולדתי איתו אני קצת חובב צדק ואדם ישר,או לפחות מנסה להיות הגון.) כן היה גרוע וכן היה טוב
זאת אומרת כן, סבלתי הרבה אם זה מהכיתה
ואם זה מההורים אבל למה אני לא מצליח לסלוח?
למה אני תקוע בעבר כל הזמן??
למה כולם מתבגרים ומתפתחים ואני פשוט התייאשתי
מעצמי?
כיום אני אומר אני סולח למי שפגע בי וכו'
כל מי שפגע בי כבר עבר את הצרות שלו,
אני בטוח שגם הכל חזר אליו.
הכל רק חישל אותי ב"ה, באמת הכל טוב.
אבל אני עדיין מתחבא מאחורי ה"לציות"
מתנהג כמן ליצן ומסתתר מאחורי חומה
כדי להיות מוגן מהעבר שלא תוקף עוד.
גם יש לי אופי מעצבן לעבוד עליו לא קצת.
וגם יש לי אופי טוב ורצון לעזור לכולם ושכולם
יהיו מאושרים, אני אפילו מנצל את השאלה הזאת
לאחל לכולכם חיים מושלמים וטובים כמוכם,
כי כולנו בסך הכל מלאכים שנתקעו בעולם עם קשיים
אבל בסוף הכל יהיה טוב באמת שאני אוהב כל אחת
ואחד מכם.
אני לא טלית שכולה תכלת..
רק אדם עם אופי קצת מציק ורגיש.
איך עלי לסלוח באמת.
ולא להגיד סליחה ולהרגיש אותו דבר.
אני דיי בטוח שכולנו עברנו שטות דומה לזאת,
אבל אני קצת תקוע..
אשמח לעצות אנשים,
לא צריך להנחות לאותי למקומות ופסיכוטבלים.
רק רוצה כמה טיפים סליחה על החפירה
תודה כולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות