טוב אני לולי(שם בדוי) ואני בת 15
אין לי קשר טוב עם אמא שלי זה לא משהו חדש
ואבא שלי כל היום בעבודה כך שאין לו זמן.
אני בת בכורה ויש מתחתיי עוד 3 אחים.
אני ילדה בגיל כזה צריכה קשר טוב עם אמא שלי שתתמוך בי שתעזור אבל זה לא המצב.
ברמה שאני מרגישה איתה לא בנוח.
ואני מנסה לשתף אותה בדברים למשל אני שולחת לה בוואצפ שקיבלתי במבחן 100 והיא פשוט מסננת.
לא מתייחסת.
אבל נגיד שהיא צריכה משהו היא טוב מאוד תדע לפרגן.
עכשיו אל תגידו שאולי היא מסננת כי אין לה זמן.אבל היא לא עובדת והיא בבית כל היום נחה עד שאנחנו חוזרים במבית ספר.
כך שזמן יש לה בשפע.
ומה שמצחיק פה זה שיש לי קשר יותר טוב עם אבא שלי שאני בקושי רואה אותו.
הם תמיד יתנו יחס וישמחו ויעזרו ויתמכו רק באחים שלי.
לדוגמא אחותי כל הזמן לוקחת לי בגדים(כמו כולן)
ותמיד אני מתלוננת להורים שלי שהיא תפסיק כי אחרי זה אין לי מה ללבןש ואז הם אומרים שאני מפונקת ולא עןזרת לאחותי הקטנה ושאני אגואיסטית.
ונמאס לי מזה כבר.
בלי שום קשר המצב החברתי שלי גם לא משהו אני רבה הרבה עם חברה טובה שלי.והרחקתי אנשים צבועים מהחיים שלי שהייתי בטוחה שהם חברים טובים שלי.
גם הלימודים.המצב שלי בלימודים הדרדר מאוד בגלל זה.(ברמה שהייתי 5 יחידות במתמטיקה וקיבלתי במבחן ציון מתחת ל10 וירדתי ל4 יחידות על תנאי)
ויש עניינים עם בנים.
ואני צריכה מישהו לשתף להתייעץ אבל אין כלום.
אני בוכה כמעט כל ערב על זה שזה לא פייר שהחיים שלי חרא.
נמאס לי כבר ולא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות