הקדמה:אני באה ממשפחה דתית לאומית אני השנה מסיימת לימודים בתיכון דתי והמשפחה שלי דתיה (ממש דתיה) זה לא סוד שבפן הדתי אני לא כל כך "משתפת פעולה" אני אפילו מדתלש"ת אבל רק אח דתל"ש יודע את זה.
אבל בגדול אני מאוד שמרנית באישיות ושומרת על דיסטאנס מגברים (קל וחומר נשואים) הבעיה במקרה כביכול, היא שאני מאוד יפה.
(לא ממקום שחצני אלא ממקום של מודעות) בלי קשר לפעמים אני מספרת בדיחות של סטלנים בבית (אבל תכל'ס אני סאחית).
המקרה: אחותי נשואה כבר כמעט שנה בעלה לומד בישיבת הסדר ולמד בישיבה תכונית מאוד דתית והדוקה ככה שמצפים ממנו להיות
"דוס בלטה" ולפעמים הוא צוחק איתי על כל הבדיחות של הסטלנים ויש בפעמים שאני מרגישה רגעים מביכים שאני לא כל כך בקטע של לצחוק איתו אבל משחקת אותה כדי לשמור על קלילות בשיחה איתו.
לא מזמן הוא שלח לי הודעה- (שזה ממש לא מקובל בטח שלא במגזר שלנו) שבה הוא כתב שתי מילים בלבד על משהו שקשור לבדיחות של הסטלנים.
בנוסף לזה זו לא פעם ראשונה שהוא חורג מהנורמה של הציבור.
כשהם רק התארסו הוא היה בחדר שלי בזמן שישנתי והעיר אותי (הוא לא נגע בי) הדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק האם הדלת פתוחה או סגורה והיא הייתה סגורה
(וזו דלת שקשה לסגור וזה נדיר ואפילו לא הגיוני שאדם שסוגר אותה ב"פעם הראשונה" מצליח לסגור אותה).
בפעם ההיא סיפרתי לאמא שלי והיא דיברה עם אחותי. אחותי קיבלה את זה בעין לא יפה ואמרה שזה בקטנה ושהיא גם ככה הייתה בחדר ליד, אם תשאלו אותי די טיפשי מצידה שככה היא הגיבה בעיניי. גם כי היא הייתה מאורסת אליו וגם כי היא דוסית.
הדילמה: מצד אחד אני לא רוצה לעורר סערה במשפחה ומצד שני אני אני לא יכולה לעבור על זה בשתיקה. כשהם נמצאים אצלינו אני מרגישה שלא בנוח לידו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות