אהלן.
חבר שלי ואני חודש ביחד, יצאנו ארבעה חודשים בלי הגדרה אבל לפני חודש החלטנו לקחת צעד ולספר לכולם שאנחנו יוצאים.(רק הקרובים שלנו ידעו).
הוא בן 18 והוא בא ממשפחה דתית. הוא למד בפנימייה עם מסגרת דתית ועכשיו הוא במכינה צבאית שהיא גם סוג של ישיבה.
נסעתי אליו הביתה לפני כמה שבועות בפעם הראשונה ופגשתי את ההורים שלו והם באמת מדהימים.. משפחה באמת טובה
העניין שאחותו לא סובלת אותי. היא שנה מתחתיו. כשבאתי פשוט היא חלפה על פניי ולא עצרה להגיד שלום, רק זרקה כזה ׳היי׳ לאוויר והתקדמה.
חשוב לציין שהיא גם דתיה, היא באולפנא.
חבר שלי אומר שהיא לא מפרגנת בעליל וכל פעם שהיא רואה אותו במרכזית חוזר ממני היא כועסת כזה ומנסה לעקוץ. והקטע הכי מצחיק הוא שהוא אומר שהוא לא מכיר אותה ככה ושהיא תמיד מפרגנת וזורמת. אמר שידבר איתה כשיצא הביתה מהישיבה..
בכל מקרה זה מבאס. אני חברה ראשונה שלו ואני לא יודעת אם זה כי זה מוזר לה או כי אני לא דתיה (חבר שלי אומר שיש מצב שזה זה שאני לא דתיה, אבל ואבל גדול, אני מסורתית, שומרת שבתות וחגים ותמיד מתלבשת צנוע.)
העניין הוא שאני מתביישת לבוא אליו ככה, לא נעים לי במצב הזה ועד שהוא ידבר איתה אני ממש בדילמה. אמרתי לו את זה והוא אמר שלא צריך להתעסק בזה יותר מדיי ושגם אם הוא ידבר איתה וזה ימשיך יציק לה קצת והיא תתמודד כי בי הוא בחר בסופו של דבר וזאת לא החלטה שלה.
אני יודעת שיכול להיות שאולי בגלל שפתאום מישהי עם אח שלה בפעם הראשונה היא לוקחת את זה קצת קשה כי אין לה תשומת לב בכמות שהייתה לה ממנו קודם, אבל זה יעבור? ..
מה לעשות עד אז? איך להתמודד? זה ימשך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות