אני בן 30 ויש לי תסמונת אספגר ( אוטיזם בתפקוד גבוה, הפרעת תקשורת ) ובנוסף אני לא יפה תואר. אני לא מחפש בטח לא לגור עם מישהי ובטח לא להתחתן ולהקים משפחה אבל כן מחפש מישהי למטרות סקס בלבד. הניסיון המיני שלי דל מאוד, כי איבדתי את הבתולין בגיל 28 ועד עכשיו שכבתי בחיים שלי רק 4 פעמים ( פעם אחרונה בחודש פברואר ) וכל הפעמים האלה היו עם נערות ליווי בלבד וזה מאוד בוער לי הרצון שתהייה לי שותפה מינית, בהגדרה של קשר של סטוצים או יזיזות בלבד. הפסיכיאטר שלי וגם עוד מטפלים מיניים שלי אוסרים עליי ללכת לנערות ליווי יותר. מטפל אחר שלי המליץ לי לקיים יחסי מין עם בובת מין אבל זה לא מספק אותי. ניסיתי בשנה האחרונה עם כמה נשים ( חלקן עם הפרעה כמו שלי ) קשר רציני אבל הקשרים הסתיימו כבר בדייט השני או השלישי ולא היה בקשרים האלה מין ואפילו לא נשיקה וזה די מייאש אותי כי כמה כבר אפשר לנסות להשיג חברה. עם רוב הנשים האלה בכלל לא דיברתי על מין ולא ניסיתי לקיים איתן יחסי מין ואפילו לא מזמזתי אותן. אתם הייתם ממשיכים לצאת לדייטים אחרי הרבה דייטים שהייתם מקיימים במידה והם נכשלו ? איזה מוטיבציה יכולה להיות לי מזה כדי להמשיך למצוא קשר רציני ? מה אתם ממליצים לי לעשות ? האם עדיין לנסות קשר רציני עם נשים ולהסוות בהתחלה את הרצון לקיים יחסי מין ? מצד שני, אני רואה פה שחלק מהאנשים המליצו לאנשים אחרים פה להגיד לבחורה כבר בהתחלה בלי פחד ובושה שמחפשים קשר לא מחייב ויצאתי מבולבל מאוד. אני מרגיש שהתיאוריות שהמטפלים המיניים שלי יודעים בקשר להצלחה בהשגת יחסי מין מבחורות לא חלות עליי ( כמו למשל שאני אכיר מישהי למטרת ידידות ואחר כך שאנסה להפוך אותה לחברה שלי ) ושלא משנה מה אעשה אף בחורה חוץ מנערת ליווי לא תרצה לשכב איתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות