אוקיי, אני לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו..
אני פשוט כאילו מבואסת בזמן האחרון כאילו בחצי שנה האחרונה, אף אחד לא מבין אותי, כולם צועקים עליי שאני צריכה לחייך מידי פעם, ואני פשוט לא יכולה!
אם כמה שאני מסבירה לאותם אנשים שאני מנסה, ואם אין לי סיבה לחייך אני לא מחייכת, ולרוב אין לי סיבות.. (חשוב לציין שזה לא רק אנשים בבית ספר, גם במסגרות שונות..)
כולם רק מטריפים לי את השכל, אני מבין ה"מקובלים" בבית ספר, וגם במסגרות השונות, ותמיד שכאילו מישהו רוצה נגיד להיות גם ב"מקובלים" הוא פשוט בא אליי ומדבר איתי, כאילו גם מרגישה שכולם מנצלים אותי, שרק שצריכים משהו באים אליי ומדברים איתי.. אם כמה שזה נשמע לכם אולי לא הגיוני, אני יודעת שזה נשמע לא הגיוני..
וכשקורה משהו אני פשוט מוציאה עצבים על אותו אדם, כי אני מרגישה שאני משתגעת כברר!
יש לי מידי פעם מקרים שאני פשוט מתחילה לבכות ולצרוח דברים כמו "אנלא יכולה יותר" וכאלה..
אני באמת לא כועסת על דברים קטנים, אבל כשקורה משהו אני פשוט וואו, לא כדי לראות אותי במצבים האלה, רציני.
אני רוצה ללכת לפסיכולוג, אבל ההורים שלי מאמינים בזה ש"מי שהולך לפסיכולוג משוגע, והילד שלי לא משוגע"
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
תודה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות