שמי אליאב , תלמיד כיתה יא' בתיכון שהוא גם פנימייה בראשון לציון.
אני בן 16, ויש לי *המון* חיסורים, די בטוח שהגעתי למקסימום.
ברמה חריגה וזה בגלל סיבות משפחתיות.
ההורים שלי גרושים, אבא שלי אלכוהוליסט שעזב את הבית,
אני גר עם אמא שלי והיא עובדת ואנחנו רבים הרבה.
מפה לשם יצא מצב שאני עם המון חיסורים.
קחו בחשבון שהממוצע שלי עומד על 85, אני תלמיד טוב ומבחינת התנהגות מצויין.
היו לי אינספור שיחות עם צוות בית הספר, המנהל, היועצת ובערך כל גורם אפשרי שאתם מעלים על דעתכם, גם הרווחה מעורבת.
בית הספר מודע למצב שלי ולמשפחה שלי והוא רוצה לשלוח אותי לפנימייה שלהם כי הם חושבים שזה יעשה לי טוב.
הבעיה שזה ימנע ממני להגשים את החלום שלי, מגיל קטן חלמתי להתעסק בתחום הקוסמטיקה, על הטיפולי פנים, קוסמטיקה, עיצוב גבות ציפורניים...
לפני כשנה התחלתי לעבוד אצל מישהו בקליניקה שלו עם השותפה שלו.
מי שמתחום בטוח מכיר אותם לפי השם והם נחשבים לטובים ביותר, 4 חודשים התחננתי אליהם שיקחו אותי, שלחתי להם אינספור מכתבים, הגעתי כל שבוע עד שבסוף הם הסכימו לקחת אותי, התאמצתי מאוד ועכשיו אני לומד דרכם את התחום מהאנשים הטובים ביותר.
לעבוד אצלם בקליניקה מעולם לא השפיע על הציונים שלי להפך בזכות העבודה נעשיתי יותר שמח ואני זוכה להגשים את החלום שלי.
הבעיה שהבית הספר רוצה שאני אעבור לפנימייה כי הוא יודע שאני אמשיך להחסיר.
אני באמת לא מבין מה אכפת להם אם אני בא או לא, יש לי ציונים ממש טובים.
אם אני עובר לפנימייה אני יכול לעבוד רק פעם בשבוע כי אסור לאשר להם לעבוד כשאני תחת הפנימייה.
ניסיתי לדבר איתם ולהגיע להסדר והם יודעים כמה העבודה חשובה.
הם יכולים להעיף אותי בגלל החיסורים?
מה אתם הייתם עושים במקומי?
לוותר על העבודה לא בא בחשבון, מצד שני אני מפחד להיות בלי בגרות כי למרות שזה החלום שלי מגיל קטן אולי יום אחד אחליט שזה לא מתאים לי, אני רוצה להשאיר את האפשרויות פתוחות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות