קודם כל אני מבקש שלא תשפטו את הציון ותתנו ביקורת על התגובה שלי לציון הספציפי הזה... כל אחד והציפיות שלו, אלה הציפיות והאכזבות שלי מעצמי
בקיצור, לא מזמן הלכתי לצו ראשון, והתכוננתי קצת לפני על הדפר, במבחן המדומה בבית ספר השגתי דפר 80, ושם לא הכי עמדתי בזמנים. ובעוד שני מבחנים מדומים שעשיתי (מקצועיים יחסית, שהיו דומים למבחן שעשיתי בצו ראשון) קיבלתי דפר 90
בכל מקרה, בצו ראשון ניגשתי למבחן של הדפר והוא הלך לי ממש אחלה, הספקתי הכל, רוב השאלות היו לי קלות, רק הפרק של הבנת הנקרא היה טיפה מתקיל אבל גם אותו הצלחתי. הייתי בטוח שהלך לי טוב.
נתנו לי את התוצאות, וקיבלתי דפר 70. הייתי ממש מבואס איזה שבועיים בגלל זה ואני עדיין מבואס. הרבה אנשים עודדו אותי ואמרו לי שזה דפר טוב והכל וזה שיש לי דפר 70 לא אומר שאני פחות חכם ממישהו עם דפר 90.
בבית ספר, אני תמיד עושה את כל מה שאני יכול במבחנים ומקבל 95-100 כמעט תמיד. אני מהאלה שמתבאסים ממש על כל ציון של פחות מ90.
גם בכל הדברים שהיו במבחן של הדפר, הבנת הנקרא, אנלוגיות וכו' אני טוב, בכל מבחני הדפר המדומים זה הלך לי ממש אחלה.
ואז, כשהגעתי לשם אני מקבל דפר 70, שזה פחות מלקבל 80 במבחן, ויש שתי דרגות שהן יותר טובות ממני. אני אפילו לא ב20% העליונים, וזה מבאס אותי ברמות.
מבאס אותי שעם הציונים שלי בבית ספר ועם הידע שיש לי בכל מה שקשור לדברים האלה, קיבלתי את הציון הזה.
אם זה לא מספיק, בשכבה שלי כבר איזה 3-5 ילדים קיבלו דפר 90, ואני מרגיש פשוט מטומטם שהדפר שלי הוא אפילו לא 80.
זה כאילו 90 כבר הפך לממוצע כזה, ואני קיבלתי הרבה פחות מזה. פעם ראשונה שיש מבחן שלא קשור לבית ספר, ואני מקבל בו ציון כזה גרוע. זה פשוט גרם לי לחשוב שאני סתם חושב שאני חכם אבל אני פשוט טוב בלימודים
וזה לא משנה לי להגיש ערעור כי לא אכפת לי באמת מהצבא, אני פשוט יודע שאני קיבלתי דפר 70 ואני מרגיש שזה תמיד ישאר אצלי בתודעה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות