אני גרה באירופה כבר עשרים וחמש שנה,התגרשתי לאחר שהבן שלי היה בן שנתיים,ומאז הייתי חד הורית ,ללא משפחה ללא חברים,והיהדות זה היה הדבר היחיד ששמר על דעת צלולה,גדלתי את הבן עם הרבה קשיים שהוא עבר מבחינה חברתית,ואני הייתי הכל עבורו,התנתקנו חברתית לא מבחירה,חיינו משבת לשבת בבתי כנסת זה כל חיי החברה שהיה לנו,הייתי כל שלושת רגלים מגיעה ארצה,מנסה לשמור על קשר משפחתי שהיה בלתי אפשרי,הזמן תס,והבן כבר בן עשרים ושתיים,עזב לגור עם בחורה,רק לא להיות בודד,אן לא חברים בנים,והוא רק עם החברה והחברות שלה,הוא מנסה להתעלל בי נפשית בדרך של לא רוצה קשר,כי הוא בעצמו לא מאושר,אני מנסה להיות שם בשבילו למרות שהוא מתעלל בי רגשית,אני משתדלת לא לתת לזה לשלוט עלאי ולהבין שהוא לא עושה את זה בקוונה,ונשארת במצב של הקורבן,אני מזה אצלו סימני מצוקה,אך אסור לי להתערב כל פעם שהצעתי את עזרתי חטפתי ממנו ברוגז ,לא רוצה לענות לטלפון אם אתקשר,ועכשיו נוסף לבעיה שלו זה שהחברה שלו עושה יד אחת אתו,על מה ולמה,כי האמא שלה נפתרה לפני שנתיים,והיא אומרת לא שאם היא יכולה בלי אימא אז שהוא גם צריך בלי אימא,כל פעם שהוא מנשק אותי לידה היא עושה פרצוף של קינאה,אז אני מיד מחבקת ומנשקת אותה כי אני מבינה שזה לא קל לה לראות שלבן שלי יש אימא והיא לא,אני נותנת את הנשמה שלי בשבילה,קונה לה בגדים מבשלת לה את המאכלים שהיא אוהבת,והיא רק מזלזלת ואפילו תודה לא אומרת,רק מנסה לגרום לבן שלי להתרחק ממני כי זה כואב לה לראות שאני אוהבת אותו, אני רק נותנת בלי סוף אהבה לשניהם,ובתמורה אני מקבלת פרצופים ומרור,הם שניהם יודעים מה הנקודות טרופה שלי,שאני בלי משפחה פה ורוצה קשר משפחתי אתם,אז הם מנגנים על המיתר הזה ,לגרום לי להרגיש לא רצויה,ורק מזלזלים,בי אני לא יודעת אך לטפל בזה,לגמרי לבד עם זה ,רוצה לדעת אך אני לעומת אחרים האם זה המתנהגות נורמטיבית,האים זה יוצא דופן,אך מטפלים ,וכמה אני לא בסדר ומה אני צריכה לתקן,אבקש בלי לתקוף להשיב עם רגש בהבנה,תודה,
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות