היי חברים.. קשה לי מאוד לכתוב את זה אבל הגעתי למצב שאין לי תקווה יותר.
הכל התחיל לפני כמה ימים. גיסי התקשה לנשום והתמוטט,לקחו אותו לבית חולים ואמרו שיש לו נסיגת ריאות או משהו כזה. ושיש לו חור בריאה ובועות בתוך הראיה. חיכו וחיכו כבר כמה ימים והבועות לא יצאו. היום הוא עבר ניתוח ולא מצאו כלום. אני מאוד דואגת לו ואחותי המסכנה יושבת שם לידו יום ולילה ודואגת לו ובוכה והוא נכנס לדיכאון.
הדבר השני שקרה זה שאמא שלי נפלה.
בדרך לעבודה,היא נפלה על החזה והיא התלוננה על כאבים בחזה ושקשה לה לנשום. למזלנו הרב הכל בסדר היא עשתה צילום ואמרו שזו רק מכה יבשה וזה יעבור. הבעיה היא שכואב לה מאוד ונשבר צי הלב לראות אותה סובלת,יש לה המון דאגות על הראש.
הדבר השלישי וכנראה הכי נוראי שקרה השבוע קרה היום. ישבתי ולמדתי ואמא שלע באה ואמרה לי שגילו גוש סרטני בגרון של סבתא שלי. סבתא שלי לא מרגישה טוב. כבר חודש היא מתלוננת על כאבים בצוואר. הלכנו לכל רןפא אפשרי ועשינו כל בדיקה אפשרית וכולם אמרו שהצוואר שלה םשוט תפוס. אני לא יודעת אם זה קשור לגוש שמצאו לה. כשהיא אמרה את זה נקרע לי הלב מרוב דאגה ועצב. אני כל כך דואגת שיקרה לה משהו.
בקרןב מאוד יעשו לה בדיקה ויבדקו אם הגוש הזה מסוכן. אני לא מצליחה להירדם אני רק חושבת על מה יכולה להיות התגובה.
אני לא הכי טובה בלימודים והייתה לי אסיפת הורמם שלשום ומורידים אותי לכיתה פחות טובה בגלל הציונים שלי. יש לי הפרעות שינה אני לא מצליחה להירדם בכלל. אני לא אוכלת מסודר ואני אוכלת רק דברים משמינים כי זה גורם לי חהרגיש טוב אבל אחר כך רע עם עצמי.
אין לי כבר תקווה . אני כל כך דואגת ואני לא מפסיקה לבכות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות