היי, אני בת 17. בכל השנים של התיכון מערכת יחסים הייתה נושא שהעסיק אותי מאוד ומאוד סקרן אותי. הרגשתי מוכנה להכנס לזה כבר מכיתה י, ועד עכשיו זה לא קרה בזמן שחברות שלי נכנסות למערכות יחסים של שנה וחצי. התנשקתי פעם אחת וגם זה היה עם ידיד שלא הרגשתי אליו שום דבר בחזרה ועצרתי את זה ישר. תקופה ארוכה שלא הבנתי מה לא בסדר ורק לאחרונה כשהתחלתי שוב משהו חדש והוא נהיה רציני, התחלתי להרגיש תחושת מועקה כמו תמיד שאני כלכך רוצה לעצור אותה אז אני פשוט חותכת. לא נותנת לשום דבר לקרות גם לא נשיקה. ואז התחלתי להבין יחד עם חברות שלי שזה משהו שחוזר על עצמו לא משנה עם מי אני מתחילה משהו (והיו יחסית הרבה), ולא משנה מי יתחיל איתי סביר להניח שאני אפסול ישר. אני לא בן אדם מתבודד, אני חברותית וגם עם ידידים שלי אין מחסומים, יש הרבה מגע (חברי כמובן) ואני מרגישה לגמרי משוחררת עם בנים. ואני הרבה פעמים מרגישה כימיה וחיבור עם מישהו וזה מרגיש לי מאוד נכון אבל ברגע שזה נהיה רציני והדדי אני נלחצת וחותכת, כי אני מפחדת מאובססיביות, מתלות, מלפגוע, מלהפגע ומלא לדעת איך להתמודד במצבים מסויימים. זה פשוט לא מוכר לי כי בחיים לא חוויותי את זה אז זה קשה לי להכנס לזה, כי זה שינוי גדול. זה מאוד מתסכל אותי, כי אני מוכנה וכי יש אנשים פוטנציאליים בחיים שלי לזוגיות, אבל אני פשוט עוצרת את עצמי ולא מאפשרת לשום דבר לקרות. אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות