היי..... אני בת 14 ובכיתה ט באשדוד..
אצלי בבצפר ובמקום מגורים הכל קורה מהר כזה.. בגלל זה זה חשוב..
אני כבר כמה זמן מרגישה שאני כן מוכנה לחבר, אבל פשוט זה לא קורה.
באמת, יש לי מלא חברים יותר בנות אבל גם בנים. אני ילדה חברותית וכל זה. ודוגרי, זה הולך להשמע הכי שחצני, אני גם כן יודעת שאני נראת לא רע.
בלי קשר, בנים מתחילים איתי כמעט בכל מקום שאני הולכת או באנסטגרם וכל זה.. אפילו החברים של האחים והאחות או של המשפחה.. אבל הקטע שאף פעם לא היה לי חבר אמיתי.. כאילו אולי 2 בכיתה ה או ו שאפילו לא דיברנו וזה כלל לא נחשב כמובן. ושנה הבאה אני אמורה לעבור בצפר למקום אחר ואני לא אכיר משם אף אחד. בכלל. ואיכשהו תמיד בהתחלות חדשות כאלה הכל קורה לי מהר.. ישר אני המוקד דיבורים של השכבה.. ישר נהיה לי סיפור עם בנים.. ואני ילדה שלא רבה בכלל... אני כאילו זו שכולם באים אליה ופורקים את הלב. אבל הקטע שאני מרגישה שזה לא מתקדם כאילו....
לא התנשקתי אף פעם.. כאילו כן היה לי פעם משהו עם מישהו אבל לא התנשקנו.. אבל זה מרגיש כאילו אני זו שהרסתי את זה ובסוף לא היה כלום.. אני פשוט מרגישה שזה בחיים לא יקרה.. ולא באלי להעביר ככה את השנים שאני בגיל ההתבגרות! כן באלי חבר... זה טוב שאני לא מתקדמת כזה מהר כמו הסביבה הקרובה שלי?
יש לי סיבה לדאוג? מה אני יכולה לעשות בשביל שדברים יתקדמו למקום שאני באמת רוצה, והפעם מרגישה מוכנה אליו?
אשמח אם תעזרו לי, אני אעריך כל תשובה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות