אז ככה כבר מתחילת השנה נעלמו לי החברים הם פשוט עזבו אותי ונשארתי לבד, שאני אומרת לבד אני מתכוונת רק עם ילדה אחת שאני לא אוהבת והיא מתלוננת לי על כל דבר אבל אני איתה כי אין לה הרבה חברים ואני לא רוצה שהיא תיהיה עצובה ולבד.
היו לי 2 חברות טובות שעכשיו הם פשוט צבועות אליי אם אני שואלת אם הם רוצות להיפגש הם תמיד מחפשות תירוץ למה לא וזה מרגיז.
אני מוצאת את עצמי כל יום ויום יושבת על המיטה ולא עושה כלום, כל הזמן עם הטלפון וכבר כואב לי הראש, אני לא מבינה אולי אני עשיתי משהו לא בסדר? אבל לא ניראה לי כי אני ממש נחמדה אליהם ורוצה להיות בחברתם אבל הם מתעלמות מימני ואני מרגישה לבד. למזלי יש לי את אמא שלי שהיא מקסימה ואת אבא שלי אבל באמת שאם ההורים שלי לא היו כאלה מקסימים ממזמן הייתי רוצה למות.
שאני לבד ורואה את אחותי נפגשת עם כל העולם אני מתחילה לקנא ושלא תבינו לא נכון אני שמחה מאוד בשבילה אבל אני מרגישה כאילו אני איזה חננה שתקועה כל יום בבית. הגעתי למצב שאף אחד לא רוצה להיפגש אותי והמחשבה הזאת מעלה לי מחשבות על מוות אני לא רוצה למות אבל לפעמים אני מאוד רוצה למרות שאני חושבת שזאת לא הדרך להפתר מרע בחיים. אבל אני לא יודעת מה לעשות כדיי שיהיו לי חברים... בבקשה תעזרו לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות