היי,
אני חייל בן 20 שעושה יומיות וצריך את עזרתכם.
מאז שאני זוכר את עצמי אני סובל מחרדה חברתית שמשתלטת על חיי, זה הגיע לרמה שפחדתי לשבת בכיתה עם תלמידים, מקריאת שמות ותמיד ניסיתי להימנע מסיטואציות חברתיות ולהיות במרכז תשומת הלב. זה פגע לי בהישגים למרות שאני מאמין שיש לי יכולות וכמובן אף פעם לא חוויתי זוגיות או כל דבר אחר עם בנות, ניסיתי לעבוד בחנות בגדים והתפטרתי לאחר יומיים כי לא יכלתי לעמוד בזה. כל התיכון קיוויתי שהצבא יפתור לי את הבעיה מכיוון שאין לי ברירה ואני צריך להתמודד, אז כן, הצבא הביא לי כאפה חזקה שהעירה אותי למציאות ואני נולדתי מחדש. בטירונות ובקורס הצלחתי להתחבר לאנשים והרגשתי שמשהו משלים את הריקנות שבי אך עדיין הייתי מעדיף את הלבד.
המצב חזק לקדמותו כשהגעתי לסדיר והתחלתי לעשות יומיות - אני כבר שנה בסדיר ועדיין לא מצאתי את עצמי. אני נמצא במחלקה שרוב האנשים הם אנשי קבע, אין כמעט מישהו שיש לי איתו שפה משותפת והאווירה בבסיס מכניסה אותי לדיכאון. אני מרגיש שאני ממש רוצה כבר להכיר מישהי או אפילו ידידה אבל אני חסר ביטחון בשביל להתחיל עם מישהי וזה מרגיש לי כמו משימה שצריך לעשות. אני מגיע הביתה כל יום ב18:30-19:00 ולדעתי שילוב עבודה עם התנאים האלה רק יעמיס עלי.
אני מרגיש ממש תקוע וחסר תועלת כאילו כולם מסביבי ממשיכים בחיים ואני נשארתי אותו תלמיד בתיכון עם חרדה חברתית.
איך אוכל לשפר את עצמי ולהתפתח חברתית עד השחרור? (שבעצם זאת הסיבה העיקרית שהתגייסתי). אני מקווה להשאר אופטימי ... תודה !
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025