היי, אני בקרוב בן 18, לפני צבא. כרגע בתהליכי התמיינות ולא יודע מתי אני אתגייס אבל סביר להניח שעוד כמה חודשים. בעקבות לחץ נפשי עזבתי את בית ספר בכיתה י' ואני ניגש לבגרויות באופן חיצוני, כאשר פחות או יותר חצי מהבגרויות נשארו לי ואני אמור לגשת אליהן בקיץ. כבר כמה חודשים שאני מרגיש מדוכדך באופן קבוע, יש לי תחושה חזקה שמלווה אותי שאני לא מסוגל לקחת אחריות על החיים שלי ולהוביל בהם שינוי. ברגעים של מוטיבציה אני מנסה לתכנן פעולות ממשיות שישפרו את התפקוד שלי, כמו להתחיל לעשות ספורט ולהתכונן לגיבושים, לאכול כמו שצריך, ללמוד לבגרויות, להתחיל עבודה וכו'... אבל אני פשוט לא מסוגל להתמיד ולממש שום דבר יותר מכמה ימים. אני קם בבוקר בביאוס, בלי כוח לקום מהמיטה ושום מוטיבציה, הערפל הזה מלווה אותי בכל שלב ביום ובסופו של דבר אני לא עושה כלום. הזמן עובר ואני נשאר מאחורה, עד שבסוף אני אשאר בלי בגרות, בלי תפקיד טוב בצבא ובלי שום ביטחון והערכה עצמית.
לאחרונה עלה לי רעיון להתרחק מהסביבה והשגרה הזאת. הסביבה שאני חי בה מעודדת את החוסר מוטיבציה שלי, מגבירה לי את הלחצים ומדכאת אותי. הייתי רוצה לעבור מתל אביב למקום שקט יותר, רגוע יותר. יותר טבע ופחות אנשים. לתת לעצמי שקט ושמה לאפס את ההרגלים שלי מחדש, ועד כמה שזה נשמע קלישאתי- להתחבר לעצמי.
אני לא יודע כמה זה ריאלי אם בכלל, אבל זה הכיוון מחשבה שלי. אשמח לשמוע את הדעות שלכם ופתרונות ממשיים למצב. תודה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025