מזמינים אותי בכל זאת, אין מה לעשות
אני מתכננת לידה טבעית בבית חולים.
בהתחלה אמא שלי ממש לא הבינה למה אני רוצה ללדת בלי אפידורל. ישבתי איתה לשיחה ועשיתי תיאום ציפיות כדי להיות בטוחה שהיא לא תהיה גורם מפריע. רק אחרי שהשתכנעתי לגמרי שאכן היא תתמוך בדרך שלי אמרתי שאודיע לה כשאהיה בלידה.
פתאום צצות בעיות שגורמות לי לחשוב שוב-
היא מתכוונת להתקשר לאחים שלי להודיע כשאהיה בלידה אפילו שאני לא מעוניינת שאף אחד ידע. (היא יכולה להבטיח לי עכשיו מאה הבטחות שלא תעשה כך אבל לא יכולה לסמוך שכך יהיה בזמן אמת, כבר קיבלתי רמזים שהיא מתכוונת להתקשר בכל זאת).
בנוסף, באירוע משפחתי בו הייתי שאלו אותי האם אני אדם חזק ואהיה מסוגלת לעמוד בלידה ללא אפידורל. היא ראתה לנכון לענות במקומי ולומר ש"מה פתאום" ושאין לי שום כוח סבל. זה מאד הכעיס כי אני עובדת כל כך קשה כבר מספר חודשים על למצוא את העוצמות הפנימיות, להפחית פחדים ועוד והיא ככה בהינף יד מזלזלת בזה. היא גם הוסיפה איזה משפט בסגנון- "למה היא צריכה לסבול בכלל" וזה אחרי שהיא הבטיחה לא לחשוב אפילו על אופציה של אפידורל כשאהיה בלידה.
בקיצור, לא מתאים לי כל הסיפור. אני חושבת שיהיה הרבה יותר טוב אם נהיה רק אני בעלי והדולה.
עכשיו השאלה- מה לעשות. האם להודיע לה מראש שאני לא מתכוונת לקרוא לה? (היא מאד רגישה ונעלבת בקלות), האם ללכת ללידה ולקרוא לה רק ממש בסוף של הסוף, האם להודיע לה רק אחרי הלידה? ואז מה אומר לה שקרה?
בכל מקרה, אשמח לקבל עצות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025