אז ככה, אני מרגיש שאני לא יכול להתחבר למשפחה שלי, אחים הורים אף פעם לא הרגשתי חיבור משמעותי בנינו לא סיפרתי להם דברים אישיים ולא סיפרתי מה עובר עלי.. אני מרגיש שהם לא מכירים אותי בקושי. אני רואה שהם מנסים להתקרב אלי ולדבר איתי ולשתף אותי אבל אני פשוט לא יכול להתקרב, זה מרגיש ממש מאולץ אפילו.
האנשים היחידים שבאמת סמכתי עליהם היו החברים שלי.. סיפרתי להם הרבה ושיתפתי אותם בדברים שלא יכולתי לספר לאחרים הם היו כמו משפחה בשבילי.
בזמן האחרון קצת נמאס לי מהם, אני מנסה להתקרב לעוד אנשים. יש חבר אחד שאני מסתובב איתו רוב הזמן, ואנחנו החברים הכי טובים אבל אני מרגיש שאנחנו מבלים יותר מדי זמן ביחד וזה מתחיל "להחליא" אותי, זה מרגיש כאילו אנחנו זוג נשוי ותמיד שהולכים לאנשהו או מזמינים אותי לאנשהו אנחנו כאילו "עסקת חבילה". אני כבר לא יודע מה לעשות.. אני באמת רוצה להתחבר לעוד אנשים מהשכבה למשל, הם קבוצה די מגובשת ואני יוצא איתם לפעמים אבל לא הרבה, אני רוצה להגיע למצב שהם יזמינו אותי לבוא איתם ולפתח את מעגל החברים שלי.
בנוסף אני רוצה להגיד שלא היתה לי חברה. אחת שבאמת אהבתי ואני ממש ממש רוצה מישהי לדאוג לה לאהוב אותה, אני מרגיש שזו אחת הסיבות שאני כזה אנטי לאנשים היא כי אין לי מישהי לאהוב. אני לא רוצה לפספס את השנים היפות בחיי בלי מישהי לאהוב ומבלי לחיות חיים מלאי ריגושים לאנשים חדשים.
תודה רבה למי שקרא, אני פתחתי את הלב בפניכם ואשמח אם תכתבו את דעתכם פה. מה לעשות עם החיים שלי , אם יש לכם עצות או תובנות לחיים לתת לי. ומה אתם חושבים הבעיה שבי ואיך לפתור אותה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות