טוב אז האמת שמצאנו את שתי החתולים שלי ברחוב כשהיו גורים לבד, לקחנו אותם וחיכנו שיגדלו ואז חיסנו אותם, דאגנו להם, הם היו שלנו, היה להם מיטה, קערה של מים, אוכל, כל מה שהם היו צריכים! פתאום סמנו לב שקנדיס {החתול האהוב עליי} לא כאן, חשבנו שיחזור אבל הוא לא חזר כבר שבוע, בכינו עד שלא נשארו לנו דמעות, לא מתאים לו להעלם ככה ובבית הספר לא נכנסתי לרוב השיעורים (באישור של המורה) כי כל היום בכיתי, אני לא מסוגלת לחשוב שהוא הלך, אתם לא יכולים לתאר כמה הוא היה מיוחד וחמוד והוא אף פעם לא נעדר לכל כך הרבה זמן, אני לא מדמיינת את עצמי בלעדיו, הוא היה יושן איתי וכל כך נקשרתי אליו, חיית מחמד זה כל כך מסובך, הלוואי והוא יחזור... אבל קשה לי להאמין, אימא שלי אמרה שכדאי שנפנים שהוא לא יחזור יותר, היא לא תגיד את זה סתם, אולי היא צודקת... אני כל כך דואגת שקרה לו משהו רע... אני כותבת אליכם בדמעות, נסו להבין אפילו אם התגובה שלי נשמעת לכם מוגזמת... אז איך להפנים שהוא איננו? איך להפסיק לבכות ולחשוב עליו?? מישהו מכיר את המצב??
תודה לעונים!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות