טוב אז ככה
אני בת 16 בכיתה י'
וזה מעגל החברים שלי:
1-ידידים: יש פה ושם, הם לא מבית הספר שלי ואנחנו לא מדברים הרבה, בוא נגיד שהם לא מה שיגרום לי לא להרגיש לבד
2-יובל: חברה מהממת, אני יכולה לדבר איתה על הכל (אפילו מין ואוננות וכאלה) אבל הבעיה היא שיש לה איזה 100 חברים ויוצא לי הרבה לחשוב "למה היא צריכה אותי? יש לה מלא חברים אחרים". לא יוצא לי להיפגש איתה בכלל. אין לנו חברים משותפים בכלל. אנחנו יושבות ביחד בכיתה ועושות צחוקים אבל פעם היינו הרבה יותר קרובות
3-החברות: וכאן הבעיה
אנחנו קבוצה של 8 בנות
היינו נפגשות לפחות פעם בשבוע בימי שישי וכאלה, ואז פתאום זה הפסיק, והיה לי קצת חסר אבל לא יודעת התרגלתי..
לפני כמה חודשים שמעתי דיבורים בסגנון "יואו נראה לי שראו אותך בטלוויזיה באקס פקטור" וכאלה, וביררתי ומסתבר שהן הלכו להיות בקהל של האקס פקטור! כשדיברתי עם עדן (החברה היותר טובה שלי מבין הבנות) היא אמרה "אהה זה היה מזמן" וכל מיני כאלה, וכששאלתי אותה מי באה היא אמרה את השמות של כל הבנות שבחבורה
הרגשתי דחויה
היום ילדה אחרת מהחבורה דיברה על המפגש שהן עשו בשישי
שאלתי אותה מי בא
היא אמרה את השמות של כל הבנות מהחבורה, פלוס בנות שהן בקושי מכירות, פלוס בנים מהכיתה שהן בקושי מכירות
ואז היא אמרה שיש גם מפגש בשישי (היא חשבה שאני מוזמנת ואני לא)
ובשישי יש לי יומולדת
והן יודעות את זה
וזה כל כך פוגע
אני לא חוגגת או משהו אבל ראבק ביום הולדת שלי לתכנן מסיבה בלעדי?
מה הבעיות שלכן??
אז סיפרתי את זה ליובל
היא אמרה שהן דוחות ושאני לא צריכה אותם, אבל היא לא יודעת את הפחד הזה שיש לי להיות לבד, בלעדיהן אין לי חברות
כשהמשכתי לשתף אותה היא אמרה לי שהיא צריכה ללכת כי חבר שלה מחכה לה בתחנה (כמובן) ושוב נותרתי לבד
זו דיי פריקה.. פשוט מרגיש לי רע
ואני מרגישה דחויה ולא רצויה
כאילו פחדו שאני אבוא אז שמרו את זה בסוד ממני
הן כולן בכיתה שלי והן מתייחסות אלי והכל
אבל זהו..
והלוואי והייתה לי חברה טובה לכתוב לה את כל זה
ולפרוק ולקבל עצות
אבל אין לי
אז אני כאן
בבקשה תרשמו משהו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות