יש לי חברה מאוד טובה שממש כיף לי איתה, נקרא לה חברה א'.
מאז שאני וחברה א' רבנו עם חברה אחרת מאוד טובה שלנו (נקרא לה חברה ב') אני וחברה א' התקרבנו.
לקראת יום העצמאות רצינו לצאת עם חברים שלנו וחברה ב' גם באה, אז החלטנו שנדבר איתה וננסה להשלים. בקיצור אני השלמתי עם חברה ב' וחברה א' סוג של לא השלימה איתה.
מאז אני מרגישה שחברה א' ממש מפחדת לאבד אותי. היא מתחילה לומר לי שהיא לא כועסת עליי השלמתי עם חברה ב' אבל אני מרגישה שהיא מתכוונת לההפך. מאותו יום שהשלמתי עם חברה ב' חברה א' לא מפסיקה להידבק אליי, היא כל בוקר מחדש מתקשרת אליי בשש וחצי בבוקר שאני עוד ישנה וכותבת לי הודעות על הבוקר. כמעט כל בוקר היא באה עד לבית שלי שזה רבע שעה הליכה (אנחנו לא גרות באותה שכונה) עד לבית שלי ואז לא נעים לי לומר לה ללכת לבית שלה כשהיא כבר שתי דקות מהבית שלי.
זה מתחיל להעיק עליי אני מרגישה שכל פעם היא מנסה כאילו להתחרות עם חברה ב' עליי אפילו אם זה שאני ישב לידה באוטובוס.
לפני כמה ימים קרה מקרה שממש הרתיח אותי. חברה א' התקשרה אליי כרגיל בשש וחצי בבוקר ואני הייתי חצי ערה אז לא עניתי והיא התחילה לשלוח לי מלא הודעות. לאחר מכן בשבע וחצי כשכבר התחלתי להתארגן היא התקשרה אליי עשרות פעמים ולא עניתי כי התארגנתי. כשראיתי שהיא ממשיכה להתקשר נכנעתי ועניתי לה והיא אמרה שהיא כבר בחצי הדרך לבית שלי (למרות שאנחנו לא קבענו אף פעם להיפגש בבוקר) ורצתה לדבר איתי, אמרתי לה שאין לי זמן עכשיו כשאני מתארגנת והיא אמרה לי לשים אותה על ספיקר אז עניתי לה שאני לא יכולה כי אני לא היחידה בבית ואני לא יכולה להקשיב לכל מה שיש לה לומר (ויש לה הרבה) בזמן שאני מתארגנת. לאחר מכן היא התקשרה אליי שוב ואמר לי שהיא נאבדה ובאמת שאין לי זמן לכל השטויות האלה בבוקר במיוחד שאני לא טיפוס של בוקר. הסיטואציה הזאת ממש מרגיזה אותי אני לא יכולה כל בוקר לדבר איתה ואז גם בשיעור ובצהריים וגם בערב. כל פעם שהיא רואה שאני לא עונה היא מתקשרת לאמא שלי. נגיד יום אחד התכוננתי למבחן הטלפון שלי היה כבוי ואז היא כנראה התקשרה אליי, היא ראתה שאני לא עונה והתקשרה לאמא שלי שהיא הייתה בעבודה.
אני תמיד רומזת לה בעדינות שאני לא יכולה לדבר תמיד, נגיד אני אומרת לה "אני מתארגנת אני לא יכולה לדבר" והיא כאילו לא מתייחסת למה שאמרתי ובנוסף לזה כשהיא מתקשרת אליי עשרות פעמים ואני לא עונה אז אני שואלת למה היא התקשרה כל כך הרבה פעמים והיא אומרת שהיא דאגה שחטפו אותי בזמן שהיא צוחקת.
בכל מקרה זה נושא שממש מציק לי ואני מרגישה שהיא ממש תלויה בי ואני לא מתייחסת אליה כמו שהיא מתייחסת אליי. לפעמים זה נותן לי תחושה שאני מנצלת אותה וזה ממש מעיק עליי. ועם זאת אני מרגישה שהיא מחשיבה אותי לחברה ממש טובה ולא נעים לי עם זה שאני מרגישה שהיא מעניקה עליי. אני מבינה שהיא מפחדת לאבד אותי כי היא עברה משהו לא פשוט עם חברים שלה אבל היא מגזימה עם זה. אני מרגישה צבוע ושאני לא מספיק טובה בשבילה כי אני לא נותנת לה יחס שווה, נמאס לי להרגיש ככה.
אני לא יודעת מה לעשות....
אשמח לעזרה!!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות