להיפרד וזהו
שלום קוראים לי מוריה אני בת 17 ומיתגוררת בפנימיה בגן יבנה את חבר שלי שהוא האהבה הראשונה שלי הכרתי בעבודה הוא היה אחמש שלי , הוא גדול מימני ב4 שנים אבל זה לא מרגיש לי או משהו , במהלך הזוגיות היו המון פרידות אבל תמיד חזרנו , כאילו זה פשוט לא הלך , הוא מסוג האנשים שאדישים ולא מראים רגשות , אני מוצאת את עצמי באמת מבזבזת עליו את כל הזמן שלי בלריב איתו בלי סוף , מוצאת את עצמי מאבדת את זה כבר , הוא כבר סוג של לקח מובן מאליו , נהייתי רכרוכית אליו ממש , הוא ממש מבין שבלעדיו אני לא יכולה , כי אני ממש נותנת לו את זה ,אני באמת אוהבת אותו , מלבד לזאת הוא ספורטאי והוא חושב שאני התחלתי לא להבין את זה , הוא מרגיש מוגבל ביגלל שאני מרגישה מהצד שלו שאני רוצה יותר קירבה , יותר יחס , יוצא מלא מצבים שאני תמיד אבל תמיד אומרת לו מה לעשות , מרגיש שאני אשכרה עושה יותר , אני גם לא אוהבת את עצמי ממש , לא משקיעה בזמן שיש בעצמי , כאילו אני לא מוזנחת או משהו אבל לא נותנת לעצמי את הזמן שאני צריכה כמו כל בן אדם , הוא פחות יזום וכל זה , וגם אני מרגישה שהוא באמת המון בשבילי גם ביגלל שאני נישארת באמת תמיד בפנימיה , ולא כל כך בקשר עם המישפחה ומרגישה אצלו די בבית ואני מפחדת שלא אוכל להמשיך הלאה ביגלל שאני גם ממש ניקשרתי והתרגלתי , לא חוויתי ממש פרידות בחיים שלי , וחשוב לי לספר על שישי שבת שעכשיו ממש עכשיו עברתי שהיו מזעזעים אני בכיתי בלי סוף , ממש הרגשתי שאני בשפל , יצאנו עם חברים היינו ממש מרוחקים שם , ניסינו לדבר זה היתפוצץ , מרגישה ששתינו הרסנים אבל למרות זאת אני כאילו לוקחת את האשמה אליי , אני באמת לא יודעת מה לעשות אשמח לשמוע עצות ושכחתי לציין שאנחנו שנה וחודש ביחד
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025