התגייסתי לפני כמה חודשים לצה"ל בתור תפקיד של פקידה.
עשיתי טירונות 02. נורא נהניתי.
אהבתי אפילו שצרחו עליי. פשוט כל דבר שלמדתי היה ככ מרתק ופעם ראשונה הרגשתי שאני תורמת במשהו למדינה. ולשם שינוי, רציתי את זה!
לאחר מכן כשנגמרה הטירונות, הגעתי לקצין מיון, נלחמתי על בסיס סגור.
אך כמובן ששמו אותי בקריה, ג'ובניקית, שלא עושה כלום חצי יום- כל יום.
אני הכי מבואסת שיש,
אני גם לא אוהבת את האנשים כי כולם שם רעים,שבוזים ומדוכאים.
בתכלס אני אפילו לא מבינה למה להיות עצוב כ"כ הרבה???
ואני באתי צעירה, רעננה, עם שמחת חיים והכי הרבה מוטיבציה שיש בעולם לתרום.
אז רצתי לקחת מהשלישות טופס 55.
והחלטתי שאני רוצה להיות מ"כית טירונים במגל.
לאחר מכן, רצתי לדבר עם המפקדים והם טענו שאני חייה בסרט,
הבנתי שאין לי כתובת;
לכן פניתי למפקדת שמעליהם... דרגה מאוד מאוד גבוהה. -אני לא אציין-
הסברתי לה את המצב, והיא הייתה לגמרי בעדי! ואפילו הראתה עניין ברצונותיי.
אך הפרופיל שלי היה נמוך מידי בשביל שאצא לקורס מ"כים.
לכן בכל החודשים האחרונים הדבר היחידי שהתעסקתי בו זה איך ומתי אני אעלה את הפרופיל, ועשיתי את הבלתי אפשרי, אחרי חודש וחצי- העליתי ל97.
באמת שהפכתי עולמות בשביל זה.
אך לפתע, כשניגשתי אל המפקדת עם הדרגה הגבוהה, כשהיא חתמה לי בטופס על סעיף חתימת המפקד. היא אמרה משהו שממש זעזע אותי- "ברוכה הבאה לצה"ל... לא יודעת לאן את צריכה להמשיך לחתום מכאן... אבל בהצלחה...".
ובאמת שאין לי מושג מה לעשות כרגע,
אני מרגישה כ"כ אבודה,
וכ"כ שלא מאמינים בי ולא מתחשבים בי...
וזה באמת כ"כ חבל שבן אדם שאהב את הצבא מתאכזב ממנו,
כי לא הרבה אוהבים.....
מה לעשות????....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות