אז ככה, תמיד היו לי חברות, אני מכירה את עצמי, אני חברותית תמיד עוזרת, מייעצת.
אף פעם לא הייתי מוקפת חברות אבל זה לא הפריעה לי במיוחד השנה שהתחלתי ללמוד בחטיבה, הכיתות התפצלו, שמחתי להחליף כיתה, להתחיל דף חדש.
הייתי בטוחה שהיה לי יותר טוב, התרגשתי, באתי עם תחושה טובה, הכרתי מלפני כמה ילדים מהכיתה. בכיתה הייתה רק ילדה אחת מהכיתה לשעבר שלי, שלא הייתי איתה כלכך בקשר, וילדה שהייתי איתה בחוג, ושמחנו שאנחנו באותו כיתה.
כבר שיעור הראשון היה ברור מה הולך. צד אחד הבנים, צד אחד כמעט כל הבנות ("המקובלות") בצד השני אני, הילדה מהכיתה לשעבר, ו2 בנות.
ישר הבנתי ש..כן.
אם הילדה מהכיתה לשעבר הייתי בתחילת השנה, גיליתי שהיא מרכלת עליי, התרחקתי, חברים של עברו לכיתה שלנו, ובשבילה נהייתי אוויר.
החברה מהחוג, אפילו שהיא לא קשורה אליהם, ואני רואה את זה עליה, היא ב"מקובלים" וזה שילדה בכוונה מריחיקה אותי ממנה לא עזר בכלל.
אם ה2 בנות האלה שנותרו אני כל הזמן, אבל הם פשוט.. לא בשבילי, אחת מתנהגת מגעיל לשנייה, השנייה מצדיקה אותה, בכללי הן מרוכזות רק בעצמן. וזהו. כבר בתחילת השנה התחלקו לקבוצות, כל הפסקה אני הולכת לחברות הישנות שלי, אבל אנחנו לאט לאט מתרחקות.
בכללי בהזדמנויות הבודדות שיש לי, אני תמיד מדברת, מתחברת עם בנים ובנות, אבל מהצלצול כל אחד הולך לדרכו, ואפילו שנהנו, דיברנו והתחברנו זה לא יותר מזה.
זה לא שקוף, המורה שלי דיברה איתי כמ הפעמים, הכחשתי הכל, אני לא אוהבת לצאת ה"מסכנה", היא אמרה שהי תעביר אותי ליד בנות, וביקשתי ממנה ספציפית לעבור ליד הילדה מהחוג. שבוע אחרי היא שינתה מקומות, ואם במקום הקודם היו 2 בנות מאחורי, עכשיו יש לידי 0 בנות. פה נגמר האמון שלי במורות. ההורים שלי מכחישים בין עצמם, אבל מדי פעם זורקים הערה של למה את לא יוצאת עם חברות, נתחיל לחשוב שיש לך בעיות, אבל לא עושים אחת ועוד אחת.
סורי שחפרתי, אני לא יודעת מה לעשות, תודה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות