מרגישה שהכל לא הולך לי כפי שתיכננתי עם הלימודים, מה אתם מציעים לי לעשות?

אז ככה, אני סטודנטית בחו"ל במכינה ללמידת השפה. אני כבר יודעת את השפה טוב וכבר שלחתי מועמדות לאוניברסיטאות לתואר במשפטים, אך תנאי הקבלה גבוהים יותר מהפרופיל שלי. אני לא תלמידה מצטיינת אבל יש לי ציונים גבוהים מאוד בכל המקצועות המדעיים, וציונים יותר נמוכים בכל המקצועות הריאלים [ספרות, תנ"ך וכד']. אני רציתי להירשם לתואר אחר שלא קיים איפה שאני גרה כרגע, אלא רק בערים אחרות, אבל בלחץ מאימא שלי נרשמתי למשפטים כי, "יש בזה עבודה בכל מקום ואת לא תצטרכי לעזוב ולהתחיל מחדש"
אין לי פסיכומטרי ואני לא מתכוונת לעשות. בחו"ל דורשים רק תעודת בגרות מלאה וידע בשפה, מה שיש לי. והתואר כמעט בחינם !
בדם ובזיעה מצאתי עבודה ודירה עם בעלת בית מקסימה, אבל התואר שאני באמת רוצה לא נמצא כאן ! לאחר שקיבלתי סירוב מאוניברסיטה 1 בלי שום סיבה הגיונית והאוניברסיטה השנייה אמרה שהיא דורשת רמה יותר גבוהה של שפה [כל האוניברסיטאות דורשות B2, ישלי תעודת שליטה בשפה, והיא פתאום החליטה לבקש C1] והם כאילו רצו להכניס אותי על תנאי אבל אז נעלמו. ומהשלישית עוד לא קיבלתי תשובה. הבנתי לפתע שאני לא רוצה לעסוק במשפטים אלא בתרגום. ותואר בתרגום אין איפה שאני גרה. רק בערים אחרות. זה הדבר שהכי מעניין אותי בעולם, אני רק קוראת הסבר על התואר באתר האוניברסיטה ואני מתמלאת מצד אחד התרגשות ואושר ומצד שני כואב לי הלב כלכך ובא לי לבכות.
ואי אפשר להירשם כבר, אפשר רק בחורף 2019 וזה לשנה הבאה. אפשר לבחור רק 3 אוניברסיטאות כל שנה.
אימא שלי ממש כעסה עליי ואמרה שהיא לא מוכנה שאעבור שוב לעיר אחרת ושוב לחפש עבודה ודירה שזה ממש כאב ראש, ושוב לבזבז כסף ... אבל אני מרגישה שזה הדבר הכי נכון בשבילי. כי גם יש שם את התואר שאני רוצה, גם יותר זול שם וגם יותר בטוח שם [במרכז איפה שאני גרה יש יחסית מידי פעם פיגועים וזה מלחיץ] ובעיר שאני רוצה, לא היה כמעט אף פעם פיגוע.
כאילו נשארתי כרגע בלי כלום. זה או להמשיך את המכינה עוד שנה [ולבזבז עוד הרבה כסף, כי המכינה עולה פי 6 מתואר, שעולה כמעט כלום] ואז להתחיל את התואר מרוששת או פשוט לחזור לארץ, לעבוד כל השנה, לטחון משמרות ולהרוויח עוד כסף ובזמן הזה להירשם לשנה הבאה ולהגיע מחדש. ההרשמה נערכת כל שנה בחורף.
אבל אני מפחדת פתאום לעזוב הכל ולחזור לארץ ואז שוב להתחיל מחדש. עד שהתרגלתי למקום, לשפה, אני מפחדת שיברח לי. ואני הכי מפחדת שלא יקבלו אותי ואז בכלל אשאר בלי כלום] ולהיות רחוקה מהאנשים שאני מכירה ואוהבת יעשה לי רע מאוד ):
אין לי אופציה למצוא כאן עבודה, אני על ויזת סטודנט ... אבל יש לי כאן חברים, אנשים שאכפת להם ממני. בארץ אין לי אף אחד מלבד המשפחה, שגם איתה אני לא מסתדרת. ריבים בבית, הורים מתוסבכים, כאן יש לי שקט ועצמאות ואנשים שאני אוהבת.
ומבחינת מנטליות אני בן אדם שקט ורגיש, ויהיה לי מאוד קשה לחזור למנטליות הישראלית, גם ככה סבלתי בארץ, כאן באירופה מקבלים אותי ולא מציקים לי כל הזמן בגלל מי שאני. אבל כאן באירופה נהפכתי אפילו עוד יותר מנומסת, יקית כזאת, ביישנית ועדינה. אני מפחדת שלא אצליח להסתדר ...
מכאן לכאן אני גם ככה דוחה את התואר עוד שנה.
אני באמת לא יודעת מה לעשות ?! מה אתם מציעים לי?